יש לכם דקה? הטיפ מס' 1 ליועץ התקשורת

את הפוסט של נורית קנטי, עורכת "מה בוער" בגל"צ, קראתי בתחושות מעורבות. מצד אחד, צודקת. שתיים בצהריים. נוט קול מאן. מצד שני, אני גם יכול להבין את המצוקה של התקציבאי בצד השני. אין לו, פשוט אין לו מושג איך עושים את זה נכון. כי יש כל כך הרבה לחץ, וכל כך הרבה תוכניות ואלה סוגרים ב- 13:00, ואלה ב- 15:00, ולזה רק בסמסים ולהוא רק במייל ויא אללה, הכל נדפק. אז כדי לנסות לסדר לנו, עדת יועצי התקשורת את הראש, הנה כמה טיפים פשוטים שיעזרו לכם לא לחטוף על הראש מעורכים, מפיקים, כתבים ושאר החברים מהתקשורת.

  1. תשאלו- יש לך דקה? זה הדבר הכי חשוב. מבחינתי, אחרי הטיפ הזה תפסיקו לקרוא. כי אין דבר חשוב יותר מלשאול אם לבנאדם מהצד השני יש קשב אליכם. נכון, זה בהחלט נותן פתח לנפנוף מהיר, אבל היי, אם מישהי רוצה לנפנף אתכם, היא תעשה את זה גם אם תתקעו לה את נאום הטלמרקטינג הכי משכנע שדפקתם בחיים. כי זה מכבד. כי זה עושה סדר. וכי זה מאפשר לצד השני לבוא ולהגיד, לא, עניתי לך בשירותים/עם הילדים/בסרט ובכל מקרה אין לי שום דרך בעולם להתייחס ברצינות לפנייה שלך. תתקשר אחר כך. ואגב, זה נותן לכם את מלוא הלגיטימציה להתקשר שוב.
  2. תאזינו לתוכנית שאתם מציעים לה אייטם: רגע לפני שאתם מחייגים, קחו חמש דקות כדי להאזין לאייטם אחד או שניים מהתוכנית. נכון, במרוצת לוח הזמנים הטרוף שלנו אין יכולת לעקוב כל יום, כל היום אחרי לוח המשדרים. אבל האזנה קלילה תאפשר לכם להבין מייד- האם האייטם שאתם מציעים טוב ומתאים. והעיקר, זה יראה לעיתונאי בצד השני שאתם מבינים עניין ולכן, גם אם האייטם הזה לא יכנס, לפחות בפעם הבאה יאזינו לכם.
  3. חטפתם על הראש? תתנצלו ותלמדו: אי אפשר להשתפר בלי ללמוד מטעויות. התבלבלתם? טעיתם? תבקשו סליחה ותתעדו לכם את הדרך הנכונה. אם אתם מצליחים, מתוך ים הצעקות שאתם חוטפים בשיחה, תנסו גם להבין מה בדיוק עשיתם לא בסדר, ואל תעשו אותו שוב. ולא נורא, זה קורה לכולם.
  4. תנסו שוב: כי אין מה לעשות. רק ככה לומדים. בהצלחה.

cap

איך לראות אולימפיאדה בקודי, ומדוע ערוץ 5 לא יהיה מדורת השבט- מעודכן!

את סוף השבוע האחרון ביליתי בתסכול. התעוררתי אחרי חצות, החלפתי לאביב חיתול וניסיתי לראות את טקס הפתיחה של האולימפיאדה. ערוץ 1, 2, 10. אין שידור. ואז הבנתי. המנוולים גזלו לי את האולימפיאדה. חשוב להבין- אני מנותק כבר מכבלים די הרבה זמן. נראה לי שלשלם 3,600 ש"ח בשנה כדי לראות ערוץ 2 וסדרות באיחור של שנה מוגזם קצת, ויוקר המחייה לוחץ. אבל האולימפיאדה? ברצינות? לגזול אותה?

כעת, זה לא שלא יכולתם לעשות משהו. נכון, רשות השידור והתאגיד ואנאעארף. אבל אולי בערוץ הספורט, שכבר הצליח לשים את היד על השידורים, אולי שם אם היה טיפה מעוף יכלו לעשות משהו. תנו איזה סטרים, משהו, ב360P, כזה שאפשר לראות, אבל לא משהו, שיגרום לי לראות ולהתפלל לשלם לכם.

אבל לא. חסמתם לגמרי. אבל תודה לאל, אנחנו נמצאים בעידן המידע. והאימייל שהגיע בבוקר שאחרי הביא איתו את הפתרון. ובכן, מתברר שההגיון שולט בעולם. אז הנה הסבר קצר, למי שמעדיף עברית.

אם אין לכם עדיין קודי, תתקינו. לאחר מכן, הנה כמה הרחבות שיאפשרו לכם לראות את האולימפיאדה באמצעות חיבור אינטרנט מהיר בלבד:

  1. Castaway: הרחבה מעולה שמרכזת עשרות אתרי סטרים. מומלץ- Stream2watch- להעביר ל- live sports ולרוץ על הלינקים. עידכון 16/7: ההרחבה עובדת. שני מקומות אפשריים: שני לינקים ב- Atdhenet.tv– NBCSN, ו- BBC1. כמוכן, יש מקור נוסף שנקרא live.tv. שם ניתן להיכנס לבוגי הספורט. וכאן זה טיפה מסתבך- שידורים שמופיעים בצהוב הם כאלה שלא התרחשו עדיין. עם זאת, אלה הצבועים באדום זמינים והם עובדים מעולה.
  2. Phoenix:מאפשרת צפיה בשידורי HD ואפילו פותחת פרוקסי מקומי. די מבטיח אף על פי שמדובר שוב ב bbc1 ו nbcsn.
  3. cCloud tv: אותו הרעיון, קצת פחות הולך. חפשו את TRT שמעבירה שידורים.
  4. Sports Devil: הרחבת הספורט המופלאה מעבירה שידורי ספורט לייב מכל העולם. שווה לנסות, למרות שקצת קשה למצוא מהמגוון המטורף.
  5. האמת שיש מגוון נוסף לא קטן. הנה כמה נוספים עליהם המליצו ב- addons.ag. להרחבות הללו צריך להוריד את הריפו ולהתקין אותן מתוכו. טיפה מסובך, אבל שווה. המלצה שלי, תורידו ותראו מה עובד: channel PEAR, FilmOn.TV, .
  6. אגב, יש עוד. תגלשו לפוסט באתר ההרחבות ותנסו.

ועוד מילה אחת. לו היתה לערוץ הספורט ההזדמנות להפוך למדורת השבט האמיתית, כמו ערוץ 2 ב- 95', היא היתה עכשיו. ההזדמנות להושיב את עם ישראל מול המרקע ולהתנחל בלבבות. חבל שבחרו שם לעשות עוד סיבוב על הכיס של כולנו. חבל.

הקרב של שגיא מוקי בקודי שלי

איך הפכתי לניידת שידור

אחרי שסיימתי את השידור החי משדרות רוטשילד, שהועבר דרך ניידת השידור של הסלולרי שלי, התיישבתי לראות קצת נתונים. אני לא אושיית פייסבוק. ממש לא. אבל 2,200 צפיות בלייב גרמו לי להבין שיש כאן משהו אחר. לא, זו לא התחושה הפוסט מהפכת הנפל בטורקיה, אלא האסימון שנפל לי ברעש. אנחנו, יועצי התקשורת, מתחילים לדווח. מתברר שזה כבר לא מספיק להוציא הזמנה לסיקור או לכתוב הודעה לעיתונות. הגיע הזמן להפוך להיות מכונת קרוס מדיה שנותנת לכל עיתונאי, מה שהוא רוצה, בפורמט הנוח לו ביותר.

hands-smartphone-taking-photo-festival

אז מה בעצם צריך ללמוד מחדש? ואיך נצליח לעמוד בקצב? הנה כמה עצות שיסייעו:

  1. תלמדו לצלם: אין מה לעשות. הצלם, לא בטוח יגיע לאירוע שלכם. אבל אם תוציאו כמה תמונות סבירות, אין סיבה בעולם שלא יעלו אותן. אז על רגל אחת- הנה שלושה טיפים. תצלמו לרוחב, שימו את המצולמת בשליש העליון של התמונה, ותשימו לב שאם היא מסתכלת ימינה, היא צריכה להיות בצד השמאלי של התמונה. ולהיפך.
  2. גם בוידאו: אותם הכללים תופסים גם לגבי וידאו. אגב, טריק של אלופים- אם יש צלמים מקצועיים לידכם, תסתכלו על המסך שלהם, תתמקמו מאחוריהם ותצלמו בדיוק את השוט שהם לקחו. אני מבטיח לכם, הוא מצוין.
  3. לא לשכוח קרדיט: כלי תקשורת חייבים לדעת למי לתת קרדיט. האסון הוא, שאפילו אם לכם לא אכפת ממנו, יש סיכוי סביר שלא יעלו את התיעוד שלכם אם לא תשחררו את התמונות בכתב מזכויות. אז מה עושים? פשוט מאוד- אחרי התמונה תכתבו "התמונה חופשית לשימוש, צילום: יחצ". וכל המוסיף, גורע.
  4. להוציא בוואטסאפ: גם גדולי העורכים מתקשים לשלוף את הסרטון שהוצאתם בפורמט 3gpl או השם יודע מה הטלפון שלכם מצלם, מהמייל. וואטסאפ, לעומת זאת, הוא סטנדרטי. תשתמשו בו, למען השם. אגב, אם אתם משתמשים ברשימות תפוצה, דעו לכם שמי שלא שמר אתכם אצלו בטלפון, לא יקבל את ההודעה.
  5. ואל תשכחו את הבסיס: לכתוב הודעה. להוציא ציטוט. כותרת כמו שצריך. פולו-אפ. אחרי הכל, זה הלחם והחמאה שלנו.

 

חדשים ביחסי ציבור? אנחנו רוצים אתכם!

איזה עונג לספר שאנחנו שוב מתרחבים! ומחפשים אתכם- יועצי תקשורת חדשים, חמים מהתנור, שמוכנים ללמוד להכיר ולהשתפשף במקצוע הכי קול בעיר.

אז מה הסיפור שלנו?

אנחנו משרד יחסי ציבור די ייחודי בנוף. אנחנו מייצגים שורה של לקוחות חברתיים, טכנולוגיים, מאבקים ציבוריים שונים ושורה של חברות שנמצאות בקידמת הטכנולוגיה. אנחנו עושים דברים מעניינים ונמצאים המון. אבל המון בתקשורת. אבל הדבר החשוב ביותר הוא שאנחנו אוהבים ללמד. לכן, אנחנו מחפשים אתכם- את חסרי הניסיון והרעבים ללמידה, לבוא ולהיות בין הראשונים בהצלחה. אנחנו מחפשים עמודי תווך, כאלה שניתן יהיה לבנות יחד איתם את המשרד של העתיד. אנחנו מחפשים אנשים שרוצים לצמוח, כאלה שיהיה אפשר לצמוח איתם, ומהר.

אז אם גם אתם חושבים שאתם מוכנים לאתגר, אל תהססו ותשלחו קורות חיים. הכתובת היא nir@nirshman.com

מחפשים עבודה, מישהו?

נפלתם קורבן למתקפת סייבר? כך תנהלו את התקשורת

את משחק המלחמה של ISACA, אליו הזמין אותי מנהל אבטחת המידע של הבנק הבינלאומי, שוקי פלג, התחלנו בקטסטרופה. הודעה תמימה על באג באנדרואיד הפכה לאסון מתגלגל עבור החברה הדמיונית שהוקמה לצורך הסימולציה. פרטי משתמשים דלפו, חשבונות בנק נפרצו ואפילו, היו בין המשתתפים בסימולציה שהציעו להנהלה המדומה לצאת החוצה ולחפש כרטיסי טיסה, מכיוון שבישראל לא יהיה להם עתיד.

40 מיליון כרטיסי אשראי של טרגט דלפו לרשת "זה נותן משמעות חדשה למילה טרגט, הא?"

40 מיליון כרטיסי אשראי של טרגט דלפו לרשת "זה נותן משמעות חדשה למילה טרגט, הא?"

אז אחרי שניגבנו את אגלי הזיעה, ויצאנו החוצה אל מגשי הפוטיפורים, לא יכולתי שלא להמשיך ולחשוב על הנושא. מה באמת עושים מרגע הפריצה? מהם הצעדים שבהם יש לנקוט מהרגע שסייבר הופך מבאז וורד למפלצת שמאיימת לחסל את העסקים של הלקוח? אז הנה כמה נקודות שיוכלו לסייע לכם לנהל את משבר הסייבר הבא:

  1. להבין את מהות המשבר: משבר סייבר הוא בעיקר משבר אמון. המשתמשים מאמינים בכם שתוכלו לשמור על המידע שלהם- סיסמאות, כתובות אימייל, חשבונות בנק ועוד. משבר סייבר הוא כישלון ביכולת הזו. דליפה של נתונים, גניבה של כסף וביצוע פעולות אסורות הם המחשה לכך שאי אפשר לסמוך עליכם. התפקיד שלנו, כיועצי תקשורת הוא לא לפתור את הבעיה הטכנית או לסגור את הפירצה. התפקיד שלנו הוא לטפל בתחושת חוסר האמון שנוצרת ולחזק מחדש את מערכת היחסים בין המשתמשים לחברה שנפרצה. את כל הפעולות התקשורתיות שלנו נבצע לאור ההבנה הזו.
  2. לאמוד את גודל הפגיעה: על מנת להתחיל לטפל במשבר, חשוב להבין את גודל הפגיעה. כמה חשבונות נפרצו? כמה פרטים דלפו? האם הדליפה ממשיכה או התקלה הסתיימה? חשוב לנסות ולהבין את גודל והיקף הנזק, על מנת לשקף את תמונת המצב לתקשורת ולתת דיווח אמיתי וכן ככל האפשר. חשוב להבין: רוב השערוריות הגדולות מתרחשות לא בתקלה הראשונית אלא בשלב שלאחר מכן, כאשר חברה מנסה לחפות על מחדליה או לטייח כישלונות. לכן, כדאי לנקוט בגישה פתוחה, שקופה וכנה, שתאפשר לציבור לסלוח, ומאוחר יותר, לשכוח.
  3. הקמת צוות ניהול משברים: חשוב להבין כי כל התבטאות תקשורתית תשפיע מאוחר יותר לא רק על דעת הקהל אלא גם על סדרה של גורמים נוספים. כך למשל, אחרי סיום התקלה יכולים גורמים שונים לתבוע את החברה ולהשתמש בבהתבטאויות שלה כהוכחה לכך שהיא אחראית לנזקים שונים, מה שיכול לעלות ממון רב. לכן, מייד עם ההכרזה על מצב משברי, יש להקים צוות ניהול משברים אשר כולל את המנכ"ל, יועץ התקשורת, היועץ המשפטי והנציג הטכני הבכיר ביותר, הקשור לתיקון התקלה. הרעיון הוא לאפשר לכלל הגורמים הללו להביע את דעתם, כך שתוכלו לקבל את ההחלטה המושכלת ביותר לגבי ההתבטאויות שלכם בתקשורת.
  4. האחדת מערכת דוברותית: בניגוד למצב העניינים הרגיל, במשבר תקשורתי החברה שלכם תרכז עניין תקשורתי עצום, ולא מסיבה חיובית. עיתונאים יחלו לפנות לכל שדרת הארגון- מהמנכ"ל עד למנקה, מהמנמ"ר עד לנציגי שירות הלקוחות. מהרגע שהוכרז משבר תקשורתי, חשוב מאוד להעביר בע"פ לכל אנשי הארגון מסר שאינו משתמע לשני פנים: אין לדבר עם עיתונאים, בשום פנים ואופן, אלא באישור המנכ"ל בלבד. המסר הזה כולל גם שכבות הנהלה בכירה. הרעיון הוא ליצור נרטיב אחד, סיפור אחד, שיציג את השליטה המלאה ואת אחריות החברה ללקוחות.
  5. מענה לפניות- להבין את הזירה התקשורתית: במקרים רבים, התגובה שלכם היא שתקבע את גובה הלהבות מסביב לחברה. עקרונית, כלל האצבע למענה הוא כזה- פוטנציאל למשבר תקשורתי מתחיל כאשר מתפרסמות יותר משתי כתבות בשני כלי תקשורת שונים על אותו הנושא. כלומר. אם כלי תקשורת אחד עושה על התקלה שלכם כתבה, ואיש אינו עושה פולו- אפ עליו, אין צורך ללבות את הלהבות. ניתן לנסות לסגור את הסיםור בשיחות רקע, ולעבור הלאה. אבל אם הסיפור מתפשט, חייבים לטפל.
  6. מענה לפניות- שיחות רקע: במידה ואתם חייבים לטפל, התגובה הראשונית חייבת להיות כזו שמשאירה לכם את האופציות פתוחות. קחו אחריות, אבל אל תתחייבו. הבהירו שאתם עושים מאמצים גדולים, אבל אל תצאו בהכרזות שלאחר מכן יכולות להתבדות. תנו קצת זמן לתמונה להתבהר. עם זאת, חשוב מאוד להבהיר לכתבים כי המצב בשליטה מלאה. לכן, כדאי מאוד לחבר את המנכ"ל, או בכיר אחר בחברה, ששומר/ת על קור רוח, עם הכתבים השונים, כדי לתת סקירה על המתרחש. הרעיון הוא לתת את התחושה שאיש לא מתחמק וכי אתם שולטים במצב. חשוב להמשיך את הקשר עם כלי התקשורת לאורך כל המשבר ולא לנתק קשר, דבר שיכול להעיד על קריסה פנימית, בילבול או חוסר שליטה.
  7. הפסקת הנזק: הבעיה הראשונית של נפגעים הוא הנזק הישיר שנגרם להם. זה די פשוט- אם נגנב לאדם כסף, אם הפרטים שלו דלפו לרשת, זה מלחיץ. יתרה מכך, אם הפרטים של אדם נמצאים בסכנת דליפה ועדיין לא יצאו לרשת, זוהי סיטואציה קשה במיוחד. לכן, גם ברמה הפנימית של החברה, אבל גם כלפי חוץ- חייבים לשדר את המסר שהמטרה הראשונה במעלה היא הפסקת הנזק והגנה על כל מי שלא נפגע. הרעיון הוא לשקם את היחסים שנפגעו ולאפשר לציבור לחזור ולסמוך על החברה.
  8. לקחת אחריות ולפצות: אחרי שהכל הסתיים, לאחר שהאבק שקע והפרצות נסגרו, חשוב מאוד שלא לשכוח את מי שנפגע. מעבר למחויבות המשפטית, הציבור נוטה לסלוח למי שמתנהל בבגרות. דיברתם אמת במהלך המשבר? דברו אמת גם לאחריו. התנצלו, קחו אחריות על חלקכם בתקלה ופצו ככל האפשר את הלקוחות שנפגעו. משם, הדרך כבר תראה טוב הרבה יותר.
Anonymous_emblem.svg

אנונימוס. שלא יבואו עליכם בלילה.

 

להכניס סטארט אפ לתקשורת

מיליון דולר. מישהו פעם החזיק מיליון דולר ביד? מישהו חווה את החוויה של להסתכל על חשבון הבנק ולראות שם שלושה וחצי מיליון ש"ח, שיכולים לקנות לו דירה מדהימה במרכז ת"א, עם נוף לאנאעארף? ובכן, מתברר שמיליון דולר כבר לא מרגשים איש. אפילו לא שניים או שלושה עלובים כאלה. מכיוון שאם מסתכלים על הסיקור של תעשיית הסטארט אפים הישראלית, מיליון דולר הפכו כסף לפיסטוקים. משהו לבכות עליו אם לא הצלחת בגיוס. יותר מזה. אם לא גייסת לפחות חמישה או אפילו עשרה מיליון דולר, תוכל לחלום על לקבל כתבה, או איזכור בכלי תקשורת מרכזי- כזה שלא עוסק רק בתחום, כי למעשה, גם להם אין ברירה. יש כל כך הרבה גיוסים, כל כך הרבה אירועים, ורק הקצפת יכולה לקבל סיקור.

אז איך באמת אפשר לפצח את זה? איך נכנסים לתקשורת כשהזירה מוצפת בכסף גדול והחדשות על עוד אקזיט מוצלח רודפות אחת אחרי השנייה? ויותר מזה, איך מצליחים לקבל סיקור לפני שגייסתם אפילו שקל אחד?

go-daddy_0

אפילו את בר רפאלי גייסו כדי למכור שרתים

זה הסיפור, טמבל

אולי שכחנו, או התעצלנו, אבל הדבר הכי חשוב הוא הסיפור. מה חדש, מה אחר, מה שונה במה שאתם מספרים. מדוע הסטארט אפ שלכם  מגניב, למה הוא לוקח את הדימיון למקומות אחרים, מה מרגש בו, מה מעניין? מהו הדבר שהופך את המיזם שלכם לזה שיגרום לקורא אשכרה להפסיק לעבוד כדי לקרוא עליכם?

זו הזווית של הקורא

אפילו אם אתם מהפכניים, חדשניים ומרגשים לאין שיעור, אם המיזם שלכם נישתי, זו בעיה. צריך להבין- למרות הבום האדיר של התעשייה בישראל, מי שמסקר אותה הם עדיין כלי התקשורת. והם, מצידם, מצטמצמים והולכים. כן, גם מנכלי"ם של בתי השקעות, כמו מתכנתים ואפילו אנשי שיווק, כולם קוראים כלכליסט, גלובס ודה מרקר. ולשם צריך להגיע. ולכן, אם המוצר שלכם לא מדבר לקהל הרחב והדי מגוון של כלי התקשורת הללו, אתם בבעיה.

אז מה עושים?

מחפשים, ובדרך כלל, מוצאים. כשמושיקו חוגג הקים את מובלי, הוא החליט להטיס שלט מעל המשרדים של פייסבוק שקורא לעזוב את אינסטגראם, וכשחברת השרתים גו דדי ניסתה לקדם רכישת שטחי איחסון היא הביאה את בר רפאלי כדי שתתנשק עם בחור שמנמן בהפסקת הסופרבול. אבל זה לא חייב להיות טריק שיעלה מיליונים. הרעיון הוא למצוא בתוך החברה את הדברים המושכים והמרתקים- מי היזמים? איך זה הולך להשפיע על העולם? אולי משהו על תנאי העבודה בחברה? הכל הולך. הרעיון הוא למצוא את הזווית הייחודית שתאפשר לכם לחדור את המסך הסקפטי והציני לפעמים של כלי התקשורת. כי ברגע שזה יקרה, אתם על הגל.

חייבים להשתגע?

לא. אם תשאלו את רותם גז ששינה את שמו למארק צוקרברג, זה אפילו עלול לעשות נזק ארוך טווח. אבל אם אתם באמת מנסים להכיר את עצמכם ואת היכולות שלכם, סביר להניח שתוכלו לאתר משהו מבריק, מעניין ומושך, גם אצלכם. תשאלו למשל את Hola, חברה מנתניה, שפיתחה שירותי VPN לעסקים. איש לא התעניין בהם עד שהם השיקו תוסף שמאפשר לאנשים מכל העולם לצפות בנטפליקס, הולו ושאר שירותי ה- VOD שעד אז היו שמורים רק לאמריקאים. כעת, לא מדובר בעסק המרכזי שלהם, אבל יישום אחד קטן של הטכנולוגיה, איפשר להפוך אותם לסנסציה עולמית. המסקנה: הדבר המיוחד הזה כבר נמצא אצלכם. רק צריך למצוא אותו, ולצאת. בהצלחה.

דרושים ביחסי ציבור: אני מחפש עובדים

בפעם הראשונה, אני חושב, שהפוסט על דרושים ביחסי ציבור עוסק בחברה שלי. אז הנה, חם מהתנור, מה שאני מחפש:

למי שלא יודע, הקמתי חברה יחסי ציבור משל עצמי. Nirshman's הוא בוטיק יחסי ציבור ותוכן דיגיטלי, שעושה עבודה מחפשים עבודה, מישהו?כיפית ומדהימה למגוון לקוחות בתחום הטכנולוגיה ומאבקים ציבוריים. אני לוקח אירגונים קטנים, סטארטאפים שאיש לא שמע עליהם ונושאים קשים ומעצבנים שנותרו חבויים והופך אותם לכותבות. עשיתי את זה עם המאבק במאגר הביומטרי, עם אירגון מעש ועם עוד רבים אחרים. אבל, לשמחתיף העבודה התרבתה וכעת אני כבר לא יכול להחזיק את הממלכה לבד.

אז אני מחפש להתרחב ומגייס עובדים. אני מחפש אנשים חדשים למקצוע, הגונים וחרוצים, שבאים בעיקר בשביל ללמוד. אני מחפש מי שיבוא בהתחלה בצניעות כדי לגדול אחר כך עם העסק ולהפוך להיות אחד מעמודי התווך של משרד מתפתח ומוצלח, כפי שאני מקווה שיצמח כאן. אני מתחייב לעשות הכל כדי ללמד, להסביר, ולהיות הגון כמעסיק. וכן, יש כאן מעשה ציוני קליל- המשרה במודיעין. אז זה מחוץ לת"א.

איפה נרשמים?

מאוד פשוט. שולחים לי מייל ל- nir@nirshman.com . אני מבטיח לענות ולתאם ראיון במידה והדברים רלוונטיים. אז יאללה. תשלחו.