100 בתקשורת- תוצאות של שנת עבודה מוצלחת במיוחד

לא, זה לא קורה הרבה. אבל היום זה קרה. הנה מה ששלחו בסדנא לידע ציבורי בניוזלטר לסיכום שנת 2016:

הסדנא לידע ציבורי- 100 הופעות בתקשורת ב- 2016

במידע שהנגישו בסדנא לידע ציבורי באמצעות ניר הירשמן תקשורת נעשה שימוש ב- 75 תחקירים בגופי התקשורת הבולטים בהם ערוץ 2, כלכליסט, דה מרקר, הארץ, ערוץ 10, מעריב ואחריםוהוסיפו:

ותודה לדובר הבלתי נלאה שלנו ניר הירשמן

אז תודה לכם, הסדנא לידע ציבורי, ותודה לך, שבי קורזן המנכלי"ת, שנתתם בי, ובמשרד שלי אמון ואיפשרתם לנו לייצג את אירגון החברה האזרחית המוביל בישראל, הסדנא לידע ציבורי.

משולשים, טרכטנברג, וכמה מוצרים גרועים במיוחד

מה זה יחסי ציבור? מסתבר שלא רק לנו קשה עם המקצוע המשתנה שלנו, והאגודה האמריקנית ליחסי ציבור החליטה להגדיר מחדש את המושג, יחד עם הגולשים. כן, גם אתם יכולים להשתתף. והנה קצת הסברים על למה לנסות להגדיר מחדש יח"צ.

טרכטנברג חוזר: בשבוע שעבר יצא לי להרצות בכנס איגוד יחסי הציבור, ולספר על איך באמת משתפים את הציבור, ועל הדרך מרוויחים גם קצת יחסי ציבור טובים. אז למי שפספס, הנה המצגת:

מוצר איום: טל מנקס הוא קופירייטר. והמוצרים שלו ממש גרועים.

ולסיום, אני דווקא חשבתי שהמשולשים של ראש הממשלה היו סבבה. אז היתה קצת ביקורת, מה קרה?

מסלונה ועד xnet: זירת הלייפסטייל מתעוררת לחיים

עם השקת xnet, פורטל הלייפסטייל החדש מבית Ynet התגייסה מערכת הבלוג לעשות סדר בזירת הלייפסטייל האינטרנטית המתעוררת בשאגה לחיים, בעיקר עבורה אבל גם בשבילכן, יחצניות ניו מדיה שכמותכן…

Saloona

ראשונה היתה הגברת סלונה, יפיפיה אקזוטית ועצמאית שייסדה אימי עירון. עירון, פירסומאית לשעבר, גילתה חוסר בתחום הנשים והלייפסטייל בישראל: מעבר למגזיני הכרומו הכבדים וקישקושי המספרות, אין אף אתר תוכן עמוק באמת שעוסק בנשים כפי שהן תופסות את עצמן כיום- עצמאיות, משוחררות ובעיקר, בדיכאון. סלונה מבוססת על בלוגים שנכתבים במסגרת האתר סטייל האפינגטון פוסט. אגב, מי שקורא את הפוטר של האתר מתרשם מכתבותיו המרשימות של האתר בהן דנה וייס, בילי מוסקונה לרמן ואפילו עינת שרוף, שמתפעלות כולן בלוג (חי, בדקנו) באתר.

OnLife

אך חגיגת הראשוניות של סלונה היתה מוקדמת. למרות הכותבים המרשימים, כאמור, סלונה לא נתמכת על ידי אף גוף תוכן אמיתי ומשמעותי. ב"הארץ" זיהו את הנישה וכך חברה לה קבוצת שוקן ובכירתה לשעבר, הדס גולשטיין לחברת KCS ויצרה אתר מרהיב בשם Onlife. מפוצץ בשיק ותוכן שיווקי, Onlife מביא חוויה מגוונת במיוחד לגולשת ואפילו מקודם מהראשי של אתר הארץ. אך עם זאת, גם ל onlife היו אספירציות להקים איזה בלוגייה משגשגת ואכן כיום מכבבות בה אושיות הרשת אלינור למפל (?) סאלי תדמור (?!) ומקס שפקס מהישרדות (?!#$%!!!) אגב, באותה הרוח, כמעט בכל מקום באתר יש באנר שמציע לגולשת לפתוח בלוג חדש. הבאנר, כצפוי, מוביל לדף שלא קיים.

Xnet

ההבטחה הגדולה של הרשת, מגובה בכוח האינסופי של קבוצת מוזס (ynet, ידיעות, כלכליסט ועוד), סמקאץבםץןך נותן בראש בחזית שכולם נכשלו עד כה: שורה ענקית של כותבים, ים של תוכן ובעיקר עיצוב מוקפד שנתפר בדיוק למידותיו של אייפד ממוצע. עם זאת, חובת ההוכחה מוטלת עדיין על Xnet: האם הכותבים ימשיכו לכתוב או שהתוכן ידלדל והאתר ישמש בימה לבלוגרים אנונימיים כמו באון לייף או בסלונה.

ולמה אנחנו צריכים לדעת מזה?

כל אתר תוכן ועיתון חדש פותח זירה חדשה של יחסי ציבור. נכון, יש מצב שמדיה חדשה תאבד את עולמה, די מהר, ויעידו על זה רשימות הכתבים של עיתון "ישראלי" שמשום מה עדיין נמצאות אצלי איפשהו במחשב. אבל אף פעם, לעולם, אסור להתעלם ממה שמתרחש. לכו תדעו מתי יפציע ה"ישראל היום" הבא, זה שיהפוך לנו שוב את המפה התקשורתית על הראש.

ואם לא נרגעתם, אז תנו לויטני להרגיע:

המדיה החברתית- לא מה שחשבנו

הברנז'ה הווב 2.0יימית מתחילה לקרוע בשבועות האחרונים את המסכה מסביב לטוויטר, פייסבוק ואולי גם לעמעם קצת את הילת הבלוגספירה כמשפיעה החדשה של סדר היום הישראלי. מתברר שיחסי ציבור טובים עדיין לא איבדו את מגע הקסם והזמן עד שנצטרך לעשות כולנו הסבה לשיווק ברשת מתברר כארוך, ואפילו ארוך מאוד:

יובל דרור כותב על איך להשיג 100,000 עוקבים בטוויטר, שלא שווים כלום.

שוקי גלילי מספר מדוע שיווק בטוויטר הוא ביזבוז זמן.

וארד אקיקוס, שעושה קמפיינים וויראליים למחייתו, מספר למה הויראליות לא ממש עובדת: להמשיך לקרוא המדיה החברתית- לא מה שחשבנו

לינקים ליום טוב

מעיין כהן, מבלוג 140 מגלה שיחצנים חייבים להכיר את המדיה החברתית. צודקת.

שוקי גלילי שופך מים קרים על טוויטר, וגם הוא צודק.

רן שריר מספר שמקומונים חשובים יותר לעורכי דין מאשר תקשורת ארצית. בהתחשב בכמות החשיפה המעטה של המקומונים בכלל, זוהי דעה מקורית, שלא לומר חריגה.

קמפיין חדש של לינור אברג'יל למען נפגעות תקיפה מינית. תודה אורי!

וכבר 2254 אנשים הצטרפו למיקי רוזנטל במאבק שלו על חופש העיתונות. ככה עושים יחסי ציבור.אגב, הנה לינק להצטרפות.

לעצור את המאגר הביומטרי

שימו לב לקמפיין יחסי הציבור של השבוע: המאבק נגד המאגר הביומטרי.

לרמן, שוקי, קלינגר, וואינט, דה מרקר, ידיעות אחרונות, ולווט, השר מיכאל איתן ואפילו ועדת וינוגרד(?), כולם רואים את הבעיה במאגר של מאיר שטרית. עכשיו נקווה שנוכל גם לעצור את זה.

חגיגת הלידה של שרי אריסון

לאור המסיבה התקשורתית שממאנת להסתיים, החליטה גם מערכת הבלוג להתגייס לחגיגת הלידה של שרי אריסון.

1. סיגל אביטן מגוננת

2. תני גולדשטיין מצנן

3. הדר חורש וליאת שלזינגר מתלבטים

4. דן מרגלית מכסח

5. ושוקי טאוסיג של העין השביעית חותך בבשר החי:
"רק תארו לעצמכם מה היה קורה אם ראש הממשלה – או אפילו סגן שר הבריאות – היה אומר שנגלים אליו יצורים שמיימיים המייעצים לו בענייני סל הבריאות. המחאה הציבורית שהיתה קמה היתה מעיפה אותו למקום משכנם של אותם יצורים. הסטיריקנים היו רוקדים על התם, מגישי החדשות היו פותחים את המהדורה בקריצה וחיוך מבודח, עורכי העיתונים היו נשארים ערים כל הלילה כדי למצוא את המכתם שישמש הכותרת הראשית המושלמת (הכותרת הזוכה, שתופיע בשלושה מארבעת היומונים: "נפל על הראש")… אבל כשמדובר באריסון, העיתונים בחרו להדגיש דברים שאמרה על פרשת בנק הפועלים (שבזמן-עיתונים היא סיפור מהעבר הרחוק), על מי שהיה בן זוגה עופר גלזר, ואפילו לצטט בכותרות את משנתה הרוחנית בלא מלת ביקורת. ההצהרות שלה בדבר מפגשים מהסוג השלישי, הרביעי והחמישי – הוצנעו, הוחלקו, ובעיקר – לא נחגגו בראש שערים".

ולמי שפיספס, הנה אריסון חושפת

pxa2fm6nbh

לינקים רבותי, לינקים

באזילה מספרים איך עושים באמת קמפיין בלוגרים

האיראנים מלמדים אותנו משהו על אומץ לב ואיך צוברים אהדה ציבורית אמיתית, בצעד פשוט.

האם מיר חוסיין מוסאווי ישחרר את חוסיין דרחשאן?

והאם אחמדיניג'אד שוב משתמש יותר מידי בפוטושופ?

עוד משבר מתחיל- excellnet D.M.O חוטפים חזק משושנה חן וגם מהיו"ר

אם הלקוח מקסים, גם זבוב טורדני יהפוך אותו לגדול:

לינקים רבותי: אובמה נותן שיעור

גם בחו"ל זה עובד ככה: The bad pitch blog (ההצעה הגרועה לכתבה) מפרט את הכללים לאיך להפוך ליקיר התקשורת.

יחצן טוב חייב גם קצת שיק. הגרסונייר (דירת רווקים בצרפתית) הוא בלוג עיצוב מקסים שישאיר אתכם מעודכנים בטרנדים. בינתיים כדאי שתקראו על חזרתו של הכובע.

יואב לרמן מ"עוד בלוג תל אביבי" נותן מידי שבוע מקבץ לינקים שעלול לחסל לקורא הממוצע את כל שעות הפנאי. זה המקום להודות ליואב על הרעיון 🙂

שמדברים על אסטרטגיה תקשורתית כדאי לשים לב לשיעור האדיר שברק אובמה עשה לעולם כולו בנושא "עיצוב דעת קהל". האיש הזה הצליח לעמוד על במה בקהיר ולומר למוסלמים את מה שכל העולם מפחד לומר להם כבר שנים

גם בחו"ל זה עובד ככה:  The bad pitch blog (ההצעה הגרועה לכתבה) מפרט את הכללים לאיך להפוך ליקיר התקשורת.

יחצן טוב חייב גם קצת שיק. הגרסונייר (דירת רווקים בצרפתית) הוא בלוג עיצוב מקסים שישאיר אתכם מעודכנים בטרנדים. בינתיים כדאי שתקראו על חזרתו של הכובע.

יואב לרמן מ"עוד בלוג תל אביבי" נותן מידי שבוע מקבץ לינקים שעלול לחסל לקורא הממוצע את כל שעות הפנאי. זה המקום להודות ליואב על הרעיון 🙂

שמדברים על אסטרטגיה תקשורתית כדאי לשים לב לשיעור האדיר שברק אובמה עשה לעולם כולו בנושא "עיצוב דעת קהל". האיש הזה הצליח לעמוד על במה בקהיר ולומר למוסלמים את מה שכל העולם מפחד לומר להם כבר שנים: שדמוקרטיה זה טוב, והטבח בדארפור, שנעשה ע"י מוסלמים זה רע, שצריך לתת זכויות לנשים וששואת היהודים התקיימה. אין ספק שהחדשות הללו, על האירוע שהתרחש לפני למעלה מ-62 שנים היכו בהלם חלקים נרחבים בעולם הערבי, שמעולם לא שמעו אפילו ברמז על הסיפור הזה.

מתברר שנאום אובמה היה כל כך חזק עד שהוא הצליח להזיז אפילו את אחד הכותבים הרפובליקאים החריפים ביותר בעיתונות הישראלית, בן דרור ימיני, שבבוקר הנאום הבטיח בשידור ברשת ב' כי ברק אובמה לא יאמר שום דבר חדש. וכך הוא כותב: "מתברר שאובמה מסוגל. הוא לפחות מנסה. הוא אפילו דיבר על חשיבות הדמוקרטיה ומעמד האשה. הוא לא ילחץ, והם רשאים להתנהל בדמוקרטיה מהסוג שיבחרו לעצמם, כי הוא הרי לא בוש.
אובמה הוכיח שהוא מסוגל לומר את האמת בפנים. כשמדובר בישראלים. כך בעניין ההתנחלויות. זו אמירה הוגנת. בגובה העיניים. אמירה שמכבדת את הישראלים, גם אם היא מרגיזה חלק מהם. כשמדובר במוסלמים, זה קצת יותר מסובך. ולכן, צריך פרק ארוך של טיוח, של מריחות, של תקינות, כדי להגיע למשהו קצת יותר רציני. במחשבה שנייה, אם זה המחיר כדי לומר למוסלמים שהם צריכים להפסיק את הטרור ולהכיר בישראל כמדינה יהודית, אז אולי זה מחיר כדאי".

אגב, במאמר לאחר מכן בן דרור הופך נלהב אף יותר.

ולמי שהפסיד את הנאום, הנה תקציר. ההנאה מובטחת.

לינקים רבותי: והפעם סוזן בויל

סוזן בויל, AM:PM, הטוקבקיסטים של חברת חשמל, יובל דרור ושר האוצר. הכל בלינק.

עמית פלג מקומפיוקל, בלוג קידום האתרים, מספר איך אפשר לעשות כסף מסוזן בויל.

דיברנו על ניהול משברים? הנה אחד בהתהוות: כתבה לא טובה על AM:PM בעיתון העיר צוברת תאוצה והופכת תחת ענינו המשתאות למשבר תקשורתי אמיתי. היה כבר פולו אפ ב"שש עם" וגם הרשת רותחת. אפשר לקרוא את זה אצל שרון גפן, קלינגר ושוקי. האמת, גם אני מפסיק לקנות שם.

אגב שש עם, המותג קלינגר מחזק את עצמו בהופעת אורח מרשימה בתוכנית, על שערוריית הטוקבקיסטים בתשלום של חברת החשמל. יובל דרור לעומת זאת, טוען בגיליון החדש של העין השביעית שזה סתם רעש.

פך אחרון למשבר שהולך ונעלם, שימו לב איך לאחרונה מתגמדות הכותרות השליליות נגד שר האוצר שטייניץ. לי זה די ברור שניתן לקשר בין מינויו של היועץ המיוחד משה דבי, להתפוגגות המשבר. והנה דבי מסביר קצת על ההתמודדות שלו עם המשבר.

תיק תקשורת 14.5.09- חלק 1 from the7eye on Vimeo.