ארכיון חודשי: ספטמבר 2011

משרדי יחסי ציבור: תנו צ'אנס לעופרי!

עופרי גרשונוביץ' רוצה לעבוד ביחסי ציבור. אין לה ניסיון, אבל יש לה הצעה: "אתם תעסיקו אותנו בשכר זעום ואנחנו נראה לכם למה אנחנו מסוגלים, כשרק מאפשרים לנו"

נו, אז מי מרים את הכפפה?

כבר חצי שנה שאני מנסה להיכנס לתחום יחסי הציבור וזה פשוט לא עובד! הלכתי לכמה וכמה ראיונות למגוון משרות בתחום- ממזכירה במשרד יח"צ ועד תקציבאית, ובינתיים, לא יצא מזה כלום מלבד ימי כיף בת"א.

אני מרגישה "רעב" פנימי לעיסוק בתחום יחסי ציבור, ובטוחה שכמוני יש עוד כאלה שמרגישים כך, אבל נתקלים בקשיים בדרך להשבעת תאבונם. לכן, בשמי ובשמם, ברצוני לומר לכל בעלי  משרדי יחסי הציבור שמטרטרים אותנו לראיונות ובסוף זורקים אותנו הביתה עם תשובה שלילית ופרצוף חמוץ: לידיעתכם, יש לכם מה להפסיד בכך שאתם מונעים מאיתנו את דריסת הרגל הראשונית, ומעדיפים תמיד את אותם 'בכירים', או סתם את אלו שניחנו במנה מכובדת של "ויטמין P" . רובנו אמנם לא התנסינו עדיין בכתיבת קומוניקטים ובמו"מ מול לקוחות עקשניים, אבל אחרי הכול, איך בדיוק נתנסה בזה,  כאשר כמו בכל תחום אחר, המיומנויות מגיעות עם הניסיון- ולא מאפשרים לנו לחוות ולו קמצוץ מהניסיון הזה?

נכון, יש כאלה שבוודאי חוששים שנבזבז את זמנם בשאלות, או בפאשלות שנעשה, אבל זה חלק מהתהליך, מזה לומדים! בואו נתפשר: אתם תעסיקו אותנו כמתמחים בשכר זעום ואנחנו נראה לכם למה אנחנו מסוגלים כשרק מאפשרים לנו. בחייכם, תחשבו רגע: גם היח"צנים המבריקים ביותר טעו לא פעם בתחילת הדרך. אם לא נטעה- איך נלמד מהטעויות?

אני, אישית, ניחנתי באישיות מבריקה, חרוצה ונמרצת. אני נחושה בדעתי 'להתאבד' עבור הלקוחות שלי. אבל תכונות של אשת יח"צ מבריקה, כמו גם תוצאות בפועל, לוקח זמן לגלות. אם לא תנסו אותי, לא תגלו אותן.

עידכון: עופרי מצאה עבודה בזכות הפוסט. מגניב לא?

רוצים גם אתם לכתוב ליחסי ציבור ואסטרטגיה? יש לכם משהו לספר על עולם היח"צ ויעוץ התקשורת? שילחו מייל ל- nir.hirshman@gmail.com

אתר הידברות: להקשיב זו אסטרטגיה

פתאום ראיתי שחודש לא כתבתי. אוגוסט שלם עבר, ואפילו פוסט אחד לא יצא מבית היוצר של יחסי ציבור ואסטרטגיה. הסיבה היא שיש לי רומן. עם אתר אחר. בשבועות האחרונים אני עסוק בהקמתו של אתר ועדת טרכטנברג וקידומו באמצעות צוות נפלא בראשות ניב ליליאן.

הידברות הוא (קחו נשימה, זה הולך להיות ארוך:) דוגמה למהלך אסטרטגי שאינו יחסי ציבור במובן הקלאסי. זהו ניהול משברים אמיתי וכן, שבא לתקן את מה שהתקלקל, ולהחזיר את ההקשבה למקום שבו, לפחות בתחושה, נותרה רק אטימות. המחאה של הקיץ האחרון היא ארכי- משבר תקשורתי. זהו משבר עומק קשה שנגע כמעט לכל אחד ואחת מאיתנו. אבל גם על משבר ענק מסדר הגודל הזה, ניתן להתבונן מזווית של ניהול משברים.

אז מה בעצם קרה כאן?

המשבר שלפנינו הוא משבר אמון חריף ביותר. כעת, מבחינת המומחה שלנו לניהול משברים, יש למנוע נזק נוסף ולסייע לאנשים להתמודד עם המשבר. עם זאת, הבעיה העיקרית של מי שניסה לתת תשובות למשבר הזה, היתה שהנזק ממשיך להיגרם מידי יום ביומו, ולא ניתן לתת באמת פתרונות שיפסיקו באחת את הסבל.

אבל על נקודה אחת ניתן היה להתעכב, וניתן היה לשנות גישה. האטימות, שנטעו כי היא אחד החוליים המרכזיים של הממשל בישראל, היא נושא שניתן בצעדים לא גדולים לשנות ולהיפתח כראוי לציבור.

טוב, אז אולי אתם זוכרים את אתר שיתוף הציבור שהקמנו ביולי שנה שעברה. הרעיון מאחורי האתר היה לתת הזדמנות לגולשים לקחת חלק קטן בפעילות הממשלה ולקרב קצת יותר בין הציבור, לגוף הגדול והמרוחק הזה.

אתר הידברות, שהוקם על הפלטפורמה של שיתוף הציבור, לוקח את הרעיון הזה ומכפיל אותו עשרות מונים: הוא לוקח את הגולש ומכניס אותו אל תוך דיוני הועדה, בשידור אינטרנטי חי, הכולל אפשרות להגיב לדיון, הוא מאפשר להציע הצעות לועדת טרכטנברג ואפילו, רחמנא ליצלן, מתחייב שיקשיבו להצעות הללו. הוא פותח את הדלת של הממשלה ומאפשר לאזרחים, כמעט לראשונה, לא רק להציץ פנימה, אלא ממש לקחת חלק, ולרפא מעט ממה שהתקלקל. ובגלל זה לא היה לי זמן לנשום. סורי 🙂