ארכיון חודשי: יולי 2014

איך מתכוננים לראיון בטלוויזיה?

אין חוויה נפלאה מזה. טלפון מתוק, ואתם על המונית בדרך לאולפן הטלוויזיה. תחקירן נמרץ מתקשר לברר את דעתכם, מפיקה חייכנית ויעילה מקבלת אתכם בכניסה, מאפרת מפנקת מכרכרת סביבכם ואפילו מישהו מציע כוס קפה. ואז, נכנסים, והשחיטה מתחילה.

אז איך לא אוכלים אותה בטלוויזיה?

אין מה לעשות, ראיונות בתקשורת הם חוויה מרגשת וכמו כל חוויה מרגשת, היא מערפלת קצת את החושים. ושהחושים מעורפלים, השטויות יוצאות. אז כדי שלא יקרה לכם מה שקרה לידידנו היפני, אז הנה כמה עצות קלות שיאפשרו לכם לעבור את החוויה בשלום, ואולי לומר אפילו כמה דברים בעלי ערך:

  • דעו למה באתם ומה אתם רוצים לומר: אין טלוויזיה בלי תסריט. גם המנחה הנון-שלנט שיושב מולכם קורא את קטעי הקישור הקלילים מהפרומפטר. ואם הוא שוכח שאלה, לוחשים לו באוזניה. אז גם אתם, בבאכם לאולפן טלוויזיה, הכינו לעצמכם תסריט קצר- עיקרי הדברים המעניינים שלכם, נקודות שאסור לשכוח, קצר והדוק.
  • הכינו לעצמכם שליף: כמו בבחינה מעצבנת במיוחד, אין כמו שליף קטן לרענן את הזיכרון. קחו לכם דף, הדפיסו עליו בפונט 28 את התסריט שלכם ושבו איתו באולפן. אין לכם מספיק מקום בדף? סימן שכתבתם יותר מידי. תקצצו.
  • דברו עד שיבלמו לכם את הפה, ואז תבקשו לומר עוד משהו: טלוויזיה היא לא שיחת רעים. לא באתם לשבת עם המנחה על כוס קפה. הניחו את נימוסי הקשב שלכם בצד, ודברו, דברו, דברו. להבדיל משיחה רגילה, כאן מצפים מכם לדבר. הרי לא הזמינו אתכם לאולפן כדי לשמוע את עודד בן עמי. הוא, נמצא שם כל הזמן. על כן, אמצו לעצמכם קטע נרקיסיסטי ודברו עד שהם יעצרו אתכם. ובסוף, בקשו לומר עוד משהו. תמיד.
  • בואו לבושים נוח וסולידי: די עם כל הצעות הלבוש המוזרות- לא פסים, כן חולצה, שב על הג'קט או השם יודע מה. עיזבו את הטיפים בשקל. בואו לבושים סולידי, עם משהו שאתם מרגישים בו נוח. הדבר האחרון שחסר לכם הוא להתחיל להזיע כמו ריצ'רד ניקסון מול JFK ולסבול מתוצאות דומות. אה, ואת החולצה הפרחונית, או זו עם המחשוף הנדיב, תשאירו בבית. אתם רוצים להפוך לשם דבר בגלל מה שאמרתם ולא בגלל האייטם עליכם ב"מה נהיה".
  • נקו את הראש: די עם הטלפונים, חלאס עם העצות. 15 דקות לפני השידור, תשתדלו לנוח ולהינות. זה עדיין, כיף לא נורמלי.