החובה הראשונה של היחצן: פולו-אפ

ככלל, קשה מאוד להכניס הודעות לעיתונות לתקשורת, אך מתברר שרבות מההודעות לא נכנסות רק משום שהכתב לא ראה את ההודעה, ולא היה לו מושג שההודעה התקבלה. על כן החובה הראשונה במעלה של היחצן היא הפולו-אפ. אחרי ששלחנו את ההודעה לתא הכתבים הספציפי, חייבים להתקשר אחד אחד לכתבים ולוודא שהם קיבלו את ההודעה. השימוש בשיטת שגר ושכח, האהובה כל כך על יורי טילים למיניהם לא תעבוד על כתבים.

thumb-up-icon-thumb33635451כללים לפולו-אפ מוצלח:

  1. לכו על הגבול הדק בין וידוא לנודניקיות. ככל שההודעה בעלת ערך חדשותי גבוה יותר, ניתן להציק יותר. אם אתם עוסקים בתחומי לייפסטייל או כל דבר אחר שיכול לחכות, תרגיעו.
  2. לו"ז תקשורת: לא יעשה פולו-אפ לאחר מועד סגירת הגיליון/התוכנית: טלפון לכתב מוסף עסקים ב- 18:00 יוביל לטריקת טלפון נזעמת. טלפון לתחקירניות של ניב רסקין ב- 07:00 יתפוס אותן בלחץ היסטרי באמצע הקלטה, ולא יוביל לאייטם. איך יודעים את הלו"ז? פשוט- שואלים את הכתבים מתי ואיך נוח להם לקבל את ההודעות. זה תמיד עוזר.
  3. מתקשרים לכולם: הכינו לעצמכם מראש רשימת כתבים. עיברו אחד אחד וודאו שהם קיבלו.
  4. ביפרים וSMS: אם יש לכתב ביפר כדאי לשלוח הודעה הכוללת את הכותרת עם המילים "הודעה במייל" ופרטי הקשר. גם SMS לא יזיק. אם זאת חובה לזכור את הכלל: לא יותר משני מסכים- לא בSMS ולא בביפר, ואם אפשר מסך אחד, עדיף.

4 תגובות בנושא “החובה הראשונה של היחצן: פולו-אפ

  1. פינגבאק: הדלפות | נירשמן

  2. פינגבאק: יחסי ציבור בכנסת | יחסי ציבור ואסטרטגיה

  3. פינגבאק: תוכניות אקטואליה: לסחוט את הלימון | יחסי ציבור ואסטרטגיה

  4. פינגבאק: הדלפות

השאר תגובה