דובר פנימי או משרד יחסי ציבור?

בראשית, היו דוברים. או לפחות כך הרוב חושבים. האמת למעשה, שונה. אייווי לי, עיתונאי צעיר מסידר טאון, ג'ורג'יה, קנה את עולמו כשפתח את משרד יחסי הציבור הראשון בהיסטוריה (שהתמחה בתאונות רכבת) ופיתח את הפורמט הידוע בשם "הודעה לעיתונות".

בישראל, הסיטואציה שונה במקצת. כאן התחילו עם דוברים: ממשלה גדולה, הרבה קודקודים, יועצים וכמובן, דוברים. וכשהשוק הפרטי לא מפותח, רבים בחרו להשאר במשרה המדינתית המפנקת. אך עם התעצמות תופעת ה"ספין דוקטורס", ועליית קרנם של היועצים: פינקלשטיין, מורל, ארד, ואחרים, החלה תנועה מאסיבית לכיוונם של משרדי יחסי ציבור. כולם רצו להתהדר בזה שלוחש על אוזנו של ראש הממשלה, או בזה שמסובב את התקשורת על אצבעו הקטנה. אז מה עדיף לכם? בואו נתחיל לברר.

מדוע לקחת משרד יחסי ציבור?

  1. בגלל קשרי העיתונות: למשרדי יחסי ציבור טובים יש מארג קשרי תקשורת עצום. הם מדברים מדי יום עם הכתבים, עם העורכים ועם המפיקים. הם מבצעים עבודת מטה שמסייעת להם להכיר טוב יוצר את התקשורת- איזה מדור עולה, ואיזה מדור נסגר, אלו כתבות בעבודה, ועל מה לא כדאי לבזבז זמן.
  2. בגלל הניסיון: בדרך כלל בראשם של משרדי יחסי ציבור עומדים אנשים שעשו דבר אחד או שניים בשוק התקשורת. בחרת אדם רציני/ת? הניסיון שאתה עשוי להנות ממנו גדול.
  3. בגלל ההתמחויות השונות: ניהול משברים, הפקת אירועים, מסיבות עיתונאים ואפילו עבודה מול מקומונים: לכל משרד יחסי ציבור יש מספר התמחויות בפיקים תקשורתיים שונים, שיכולים לסייע לאירגון לצלוח אירועים חדשים לחלוטין עבורו אך נורמליים עבור המשרד.
  4. לא טוב? תחליף: היתרון הגדול ביותר של משרד יחסי ציבור הוא היכולת להיפטר ממנו בכל רגע. להבדיל מדובר, שחתום על חוזה, יש אליו מחויבות אישית, פנסיה, פיצויים ועוד, עם משרד יחסי ציבור אפשר לחתוך.
  5. כי לדובר פנימי יש נטייה להסתאב: דוברים פנימיים עלולים לפתח נטייה לשקוע לתו הכיסא ולהשקיע זמן רב בנושאים שלא משתלמים מבחינת תקשורת המונים כגון אתר אינטרנט, עלון פנימי ועוד.
  6. כי הפריזמה של דובר פנימי לא תמיד פתוחה: דוברים פנימיים לא תמיד מכירים את הספקטרום העצום של כלי התקשורת ולא תמיד ממקסמים את היכולת לתפוס כותרות- גם במדורי נישה וחלקים צדדיים יותר.
  7. כי מקום העבודה לא יכול לאפשר משרה גמישה: לדובר פנימי טוב חייבים לאפשר תנאים חריגים: חשבונות סלולרי גבוהים, חמישה עיתונים (שלושת עיתוני הבוקר, כלכליסט וגלובס), טלוויזיה במשרד וכו'. אם אין לכם אפשרות לתת את התנאים, קחו משרד יחסי ציבור שנותן אותם בכל מקרה לעובדיו.
  8. כי צריך לשלם כדי להקשיב: לעיתים, לאירגון או למנכ"ל קשה להאזין לעצה של הכפופים לו והוא צריך לשלם כסף כדי להקשיב באמת לעצות בנושאי תקשורת.

למה לקחת דובר פנימי?

  1. כי אין כמו אדם שמכיר את המערכת על בוריה: אף משרד יחסי ציבור לא יכול לשבת חמישה ימים בשבוע במקום העבודה. אף אחד לא יכול להבין כמו דובר פנימי מה קורה בכל מסדרון, חדר או חצר. משרד יחסי ציבור יכול לעבוד שנים ולפספס את הסיפורים הגדולים ביותר במקום.
  2. תופעת העלמות הקודקוד: למשרדי יחסי ציבור יש מחלה מעניינת. כאשר שוכרים אותם מקבלי את הבוס/בוסית: אנשים בעלי שם, דוברים לשעבר של מוסדות, אירגונים ואישים בעלי שם, ויחד איתם עוזרת צנועה. עד מהרה העוזרת היא המנהלת את הקשר איתכם, ואת הבוס רואים פעם בשלושה חודשים. יום אחד העוזרת מקודמת ואיתה מגיע עוזר של העוזרת, שמעכשיו הוא מנהל את הקשר איתכם, את העוזרת רואים פעם בשלושה חודשים ואת הבוס רק בטלפון. בעיה.
  3. כי תמיד יש לקוח יותר חשוב: אם אתם לא ראש הממשלה או טייקון, תמיד יהיה למשרד לקוח יותר חשוב מכם, שעלול להאיץ את "תופעת היעלמות הקודקוד" עד אימה.
  4. כי קשה להשתחרר: ההיקף הגדול של העיסוק התקשורתי מאפשר למשרדים לשמור על יחסי "תן וקח" עם כלי התקשורת. לכן, כאשר משרד גדול מרגיש שהוא מאבד לקוח הוא עושה "פרס"- לוחץ באופן נקודתי על כלי התקשורת שירימו לו אייטם פה ואייטם שם. הלקוח מתרצה, נרגע וממשיך לשלם והמשרד בתגובה נעלם לשלושה חודשים.
  5. כי יש דוברים מקצועיים באמת: יש בשוק אנשי יחסי ציבור שמכירים את העבודה ויכולים לבנות לכם משרד יחסי ציבור בזעיר אנפין, שישרת רק אתכם. וזה נכס אמיתי.

אז מה עדיף? על כך בפוסט הבא.


3 תגובות בנושא “דובר פנימי או משרד יחסי ציבור?”

  1. "כי יש דוברים מקצועיים באמת: יש בשוק אנשי יחסי ציבור שמכירים את העבודה ויכולים לבנות לכם משרד יחסי ציבור בזעיר אנפין, שישרת רק אתכם. וזה נכס אמיתי. "

    אני מסכים בהחלט! ואני אפילו מכיר איזה אחד כזה…

    תענוג אמיתי לקרוא את הבלוג שלך. המשך כך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *