דובר פנימי או משרד יחסי ציבור- אז מה עושים?

אז מה בעצם עדיף לכם- דובר או משרד? לאחר שבדקנו מה טוב (ורע) בכל אחד מהם הגיע הזמן לתת כאן תשובות אמיתיות:

פרויקט זמני/ראשוני- קחו משרד: אם אין לכם דובר ויש לכם פרויקט זמני, או פרויקט שגדול עליכם בכמה מידות- זה הזמן לקחת משרד יחסי ציבור, ועדיף משרד בינוני- גדול עם התמחות בתחום שלכם או בתחומים משיקים לו. שימו לב שמי שמתעסק רק בצרכנות או רק בתרבות יתקשה בשלב ראשון לעשות את המעבר למדורי החדשות או הכלכלה. משרדים שמתמחים בעמודי חדשות יוכלו, בדרך כלל, לעשות את הדרך ההפוכה, מתוקף העובדה שמדורי החדשות הם השמנת של העיתונות, ומי שיודע לעשות שם עבודה יוכל לזרום גם לכל השאר.

דובר זה בשביל הילדים הגדולים: לדובר יש עלות די קבועה- משכורת, עיתונים, סלולרי ונסיעות. העלות הזו לא משתנה כמעט בין אם מדובר בדובר של תנובה, או בדובר של הועד למען פליטי דרפור. רק שלתנובה העלות הזו לא תזיז, בעוד שבדרפור בטח מוציאים על זה את רוב התקציב. המסקנה: אם אתם גדולים, מסובכים או מסורבלים- קחו דובר. אם אתם לא משלמים את המשכורת, או שיש לכם משרה לדובר בכל מקרה- קחו דובר. אם אתם קטנים, גמישים, ויש לכם עין טובה לניהול של מיקור חוץ- קחו משרד.

עירבובים מסוכנים ייצרו פיצוצים: אם בראש שלכם סיכסוכים ועצבים קחו דובר ומשרד יחסי ציבור ותכפיפו את שניהם לאותו ממונה. הסיטואציה שתיווצר תהיה תחרות לא בריאה בין שני הגורמים, כאשר האחד מנסה להסתיר מידע ולדפוק את השני, על מנת לרוץ לממונה ולהצדיק את הצ'ק שהוא מקבל בסוף החודש. אם אתם מביאים משרד יחסי ציבור כי הדובר גרוע, תחסכו את העצבים ותחתכו אותו או תכניסו אותו להקפאה. אם המשרד מגיע כדי לחזק, תכפיפו אותו לדובר ותנו לדובר לקצור את הקרדיט על העבודה של המשרד. זה נשמע מוזר, אבל ככה יוצרים הרמוניה ושיתוף פעולה. רק תחשבו על הסיטואציה המוזרה שמשרד מתקשר להציע סיפור ושעה אחר כך מתקשר הדובר להציע את אותו הסיפור בדיוק ומלכלך על המשרד או להיפך. פיצוצים נוספים שעלולים להיווצר הינם שבירת בלעדיות וכיוב'.

על מה חשוב להתעקש:

  1. תוכניות יח"צ: יחסי ציבור זה לא קסם. תדרשו תוכניות חשיפה. לא תמיד הכל יושג, אבל להציב יעדים חייבים- גם לדובר וגם למשרד.
  2. דיווחים רבעוניים: גם על תקשורת, כמו על כל דבר אחר צריך לדווח. אם אין תפוקה ואין לכך סיבה, תבררו, תזהירו ותציבו גבולות.
  3. מי עומד מול הלקוח: חשוב להגדיר בשלב החוזה מי עומד מול הלקוח- התקציבאי הספציפי (או רמתו), מנהל המחלקה, וכל כמה זמן יש פגישות עם הבוס.
  4. הגדרת מטרות: תבהירו לדוברים לשם מה אתם רוצים את הסיקור. תבדקו את עצמכם כל הזמן- האם יש חשיפה תקשורתית והאם החשיפה מסייעת להשגת המטרות שלכם. אל תהססו לעצור ולהגביל מחד או לדרבן מאידך.
  5. יעדים: בקשו מהדוברים שיציבו יעדים מדידים לאור המטרות שהצבתם ותנו להם להגדיר את הציפיות שלהם לסיקור התקשורתי. שימו לב: מי שיבטיח הרים וגבעות עלול להשאיר את הלקוח רק עם ההבטחות. מי שיהיה מאוזן ושקול, ויבוא עם קבלות, עשוי גם להצליח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *