אל נקמות הוא ידיעות

את התקציבולטור גיליתי אמש. מדובר בקובץ אקסל "קטן ושרירי", של תנועת עיר לכולנו התל אביבית, המאפשר לכל אחד להבין איך עובד תקציב עיריית תל אביב. אך הגילוי היה מוזר- קודם ראיתי כתבה גדולה בידיעות אחרונות, עם תמונה והכל ואחר כך ראיתי את אותה הכתבה בהארץ, וכדי להוסיף חטא על פשע, אותה הכתבה ממש חיכתה לי ב- Ynet. וואו, אמרתי לעצמי. כיצד ידיעות אחרונות, שדורשים בלעדיות על כל דבר שזז, יגיבו על כך שידיעה גדולה שפורסמה אצלהם פורסמה גם אצל המתחרים? האם הם הסכימו לכך, או שמישהו שבר את ההבטחה שניתנה לידיעות? והאם גם "התקציבולטור" ועיר לכולנו יזכו לנקמה קשה וקרירה ויצטרפו לטניסאית לגלות נצחית מדפיו של ידיעות אחרונות?

הטניסאית, למי שלא יודע, היא שחקנית טניס מקצועית שעד לא מזמן היתה בין המאה הראשונות בעולם. התמזל מזלה והיא ובת זוגה בחרו להביא ילדה לעולם. ברור שצעד מסיבי שכזה היה חייב להיות מלווה ביציאה מתוקשרת מהארון וידיעות אחרונות קפצו על כך כמוצאי שלל רב. אז שבע ימים כותב, הצלם מצלם ומגיע יום רביעי והמדפיס- מדפיס, כי ככה עובד שבע ימים.

ואז, עם בוקר, בעמוד הראשון של מעריב, מופיעה ידיעה: "הטניסאית יוצאת מהארון", ובפנים, במגזין, ראיון ענק עם הטניסאית. האצבע בעין של ידיעות אחרונות היתה כואבת במיוחד. לא רק שלקחו להם סיפור מעולה ופירסמו אותו קודם, 7 ימים כבר הודפס, ומה יעשו שם, ידפיסו מחדש בשביל האגו, ללא הכתבה המרכזית על הטניסאית?

לעניינינו, מהמערכת של ידיעות אמנם אכלו אותה, אך לא נשארו פראיירים. לטניסאית הובטח, שמעתה ועד עולם ייועד לה מקום של כבוד בעיתון- בפינה השמאלית למטה, בין פרסומת לקלאבים בקפריסין ומודעות מזמינות פלוס הרפיה. אפילו אם תזכה ברולאן גרוס, אפילו אם תרכב על אופניים לירח, הובטח לה, זה יהיה המקום שלה, מעתה ועד עולם.

אז מה הסיפור בעצם?

למי שלא יודע, שוק התקשורת בארץ הוא סוג של מונופול. מספר מצומצם של כלי תקשורת יודע שפירסום אצלו שווה כמו פירסום אצל כל המתחרים גם יחד. על כן, כלי התקשורת הללו יכולים להרשות לעצמם מה שאחרים לא יכולים- לדרוש ראשוניות אמיתית.

אז מה עושים?

קודם כל, נזהרים ומקשיבים. אם סגרתם על בלעדיות או ראשוניות, או אפילו אם הנושא עלה על השולחן, אסור להתעלם. תסגרו את ההסכמות שלכם כמו שצריך, תעמדו על שלכם, ותנהלו מו"מ. אך מהרגע שהכרעתם, תודיעו לכלי התקשורת ולכו עם ההחלטה. שימו לב, האמינות שלכם מוטלת על הכף.

ממה צריך להזהר?

נתתם מילה? התחייבתם לבלעדיות, לראשוניות? נתתם הבטחה בחצי פה? כאן חייבים להיזהר. צריך להבין, יש כאן רווח לטווח קצר: מי שבוחל בשיטות הללו יקבל פירסום גדול בכל אחד מהמקומות. אך בבוקר שאחרי כל אותם אלה שנבגדו, הובלו בכחש ורומו יחכו בפינה לאותו איש יחסי ציבור, או אפילו מרואיין.

ומה על התקציבולטור ועיר לכולנו? האם גם להם ישמר מקום לצד הטניסאית?

כנראה שלא. מתברר שהסיפור בנושא הזה קצת יותר מסובך ומבוסס יותר על שקיפות, אמינות וסיכון פשוט שנלקח. מצד שני, מי יודע. נסתרות הם דרכי הידיעות.

2 תגובות בנושא “אל נקמות הוא ידיעות”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *