ניטור תדמית אינטרנטית: עזבו אותי, באמא שלכם.

היה קשה שלא להבחין בזה. פתאום, באמצע שיחת קיטורים על אורנג' בפייסבוק הפציע איש אחד, יוגב בוחבוט שמו, ופלט את התגובה המגוהצת הבאה:

ובכן, יוגב שלנו הוא לא חבר של אף אחד מהנוכחים. למעשה, אל השיחה הזו הוא הגיע ממש משום מקום, רק כדי להוכיח לכולנו שזה עולם חדש של יחסי ציבור.

לפני שלוש שנים לערך התראיין מנכ"ל סמסונג והעניק חשיפה לחברת אינטרנט קטנה ששמה נלחש מפה לאוזן. מכ"ם, כך סיפר המנכ"ל, מאפשרת לו לדעת מי ליכלך על סמסונג, מתי ליכלך ואיפה ובזמן אמת. כך הוא יכול להגיב, לסייע ולפתור משברים אונליין. הגילוי דחף אותי ללכת ולחפש והנה זה פלא, לא ניתן היה למצוא את החברה. שום איזכור בגוגל, שום כותרת בעיתונים, כלום.

אז חיפשתי.

ההמשך היה הזוי אף יותר מהפצעתו של יוגב בחיינו. לאחר עבודה ארוכה הגעתי לאתר האינטרנט של החברה. אך גם שם- לא צור קשר, לא טלפון, כלום. בעזרת חבר איתרתי את חברת האיחסון, שנתנה לי בתורה את הטלפון של החברה. הטלפון הוביל אותי למרכז הודעות טלפוני של חברת ביפר: "ביפר שלום, מדבר אלון, במה אוכל לעזור?"

-"אני מחפש את מכ"ם. זה לא הטלפון שלהם?"

-"לא, זה ביפר. אבל תוכל להשאיר הודעה"

-"למי?"

-"למי שאתה מחפש".

-"מה?"

-"אם אתה רוצה להשאיר למישהו הודעה" אמר נציג המוקד "אתה יכול. אם לא, נסיים את השיחה". "טוב" אמרתי, תוהה אם לא הגעתי למוקד הזמנת המרגלים של המוסד "אם זה מוקד ההודעות של מכ"ם, אז שיחזרו אלי אוקי?"

יומיים אחר כך חזרה אלי נציגה שהסבירה לי שמכ"ם לא ממש מתעניינת בפרסום "זה לא עוזר לנו" אמרה והוסיפה "הלקוחות שלנו אוהבים דיסקרטיות".

מכ"ם, כך התברר לי אז, היא חברה שעוסקת בניטור רשת האינטרנט. במונחים של לפני שלוש שנים ולטענת נציגת החברה, בטווח של שלוש שעות יכול כל לקוח לגלות מה אומרים עליו בכל פינה נידחת של רשת האינטרנט. "ניטור תדמית אינטרנטית" קראו לזה אז ואני מניח שהיום זה עוצמתי פי כמה.

בשביל מה צריך את זה?

עבור מי שמתייחס אל האינטרנט כזירה תקשורתית, ניטור תדמית הוא כמו קריאת עיתונים: בא נגלה מה כותבים עליך. בא תרגיש את הלקוח כאן, מייד ואפילו בשיחות הסלון שלו. אבל התשובה האמיתית לשאלה זו היא לא. לא צריך את זה.

ניטור תדמית אינטרנטית לאיש יחסי ציבור משולה למצב בו איש יחסי הציבור הולך בין בתי קפה, מוצא קבוצות של אנשים, מתיישב איתם ומתחיל לשכנע אותם במשהו. עם עיתונאים זה עובד, אבל רק תנסו לעשות את זה במציאות.

הבעיה עם ניטור תדמית באינטרנט היא שיש יותר מידי מידע- בכל מקום באינטרנט הישראלי מתקיימות מאות אלפי שיחות ביום. למשרד יחסי ציבור אין את הכוח או היכולת להתמודד עם כזו כמות של מידע. וכי מה תעשו, תענו לכולם? ושיגמר היום ולא דיברתם עם עיתונאים, מה יהיה?

אז איפה שמים את קו הגבול?

קו הגבול, בעיני, עובר בתפוצה. אם זה עיתון אינטרנטי, או בלוג גדול עם כמות קוראים והשפעה, תרימו טלפון, זה שלכם. אם זה טוקבק על ידיעה שיזמתם, זה איפשהו באמצע. כדאי להגיב, אבל במתינות. אם זה פורום, סטטוס בפייסבוק או בטוויטר, עיזבו אתכם. יש דברים חשובים הרבה יותר לעשות.

ולכל היחצנים שרוצים להיות שם, תלמדו מהילד:

4 תגובות “ניטור תדמית אינטרנטית: עזבו אותי, באמא שלכם.

  1. דיאנה

    ניר,
    גם אני חיפשתי אותם ונתקלתי בעמוד המוזר הזה.
    יש דבר כזה חברה ללא יצר השרדות? ללא רצון לפרסם את עצמה עד זוב דם?

  2. ניר הירשמן מאת

    למען האמת, עכשיו יש להם טלפון עם צור קשר בעמוד. מה שכן, אני חושב שזה דווקא רעיון מצוין מצידם. אף אחד לא רוצה להתגאות בזה שהוא בולש אחרי הלקוחות שלו באינטרנט…

  3. עודד גלעד

    תודה על טור מצויין, שחושף טפח מהמציאות האורווליאנית שלנו – משהו על העין הנעלמה של היד הנעלמה…

  4. אריאל זיסו

    ניטור או לא ניטור זו המקצועיות
    והאם חוק פארטו או בשמו העממי חוק 80/20 עובד גם כאן?

    ישנן חברות שונות היודעות לבצע ניטור מידע רלוונטי ברשת האינטרנט, גם בארץ ישנן חברות מקצועיות מעטות היודעות לבצע ניטור אופטימאלי איכותי של מידע. היחס בין כמות ואיכות המידע הינו אקספוננציאלי ותלוי בשני גורמים עיקריים, ורסטיליות כלי הניטור (מנוע חיפוש) וניסיון המשתמש (הגורם האנושי), ניטור שיחה מאפשר מעקב בזמן אמת על נושאי השיחה ועל הניואנסים של הדוברים / מגיבים / מעדכנים ומצייצים.

    ברוב המקרים המשתמש נתקל בקשיים בשל כלים חינמיים כמו Google Alerts או RADIAN 6 וכלים נוספים הנחשבים מקצועיים, מכיוון שמתודולוגיית הניטור אינה לוקלית ושילוב ניסיון מועט של המשתמש. שילוב נכון של הפרמטרים קריטית לקבלת תוצאות מקצועיות, כלומר כמות ואיכות מידע רלבנטי למשתמש. התוצאות הרלוונטיות ביותר עבור המשתמש תיוצר משילוב תוכנה המאפשרת שימוש ביכולות טכנולוגיות מקומיות וגורם אנושי מקצועי. אופטימאליות המידע המתקבל הינו ביחס ישר לכדאיות העסקית של נותן השירות (תוכנת הניטור) וכדאיות עסקית של השתמש בה ובכך תימדד מקצועיות הניטור.
    לכל משתמש ישנם צרכים שונים ממערכת הניטור (מנוע החיפוש), אך המכנה המשותף לכולם הינו כריית מידע רלוונטי לצרכיו הד-הוק. ישנם משתמשים פרטיים המעוניינים בקבלת מידע על תחום, מוצר ואישיות, וחברות פרסום, משרדי יחסי ציבור ומכוני מחקר שמודדות ונמדדות מחוכמת ההמונים.
    באוטוסטראדת המידע ואובדן הפרטיות כל אחד מעוניין לקבל מידע עדכני על עצמו והעסק שלו כמו "זבוב על הקיר" וניתוחו במיידי ואף לעיתים קבלת המלצות לדרכי טיפול בסוגיה או כיצד טופלה סוגיה דומה בעבר.
    לאחר זיהוי השיחה, כלי ניתוח המידע יאפשרו קבלת החלטות מחוברות לדרישת ההמונים (צרכנים) לשם המשך פעילות עסקית ופרטית עתידית.
    אך לפני ניתוח המידע, האם אכן נוטר כל המידע הרלוונטי שעליו מתבסס הניתוח ? האם אין "חורים" (פספוס) מידע ? היכן הם, אתר נישה או מוביל ?
    להלן מספר דוגמאות לבדיקת הכלים החינמיים, עשה זאת בעצמך.
    ניטור (חיפוש) בתוכן מערכתי (כתבות) – חברת "גייפ" (ג'ייפ) ו-"בזק" – כך שלא נקבל "רעש" כמו- מבזק חדשות, נחל בזק, מבזק צילום ופגישת בזק או "גייפ סופה".
    ניטור (חיפוש) בתוכן גולשים (Social Media) – "דיזינגוף סנטר" (דזינגף סנתר) וחברת ביטוח "הראל", כך שלא נקבל "הראל סקעת" ומצד שני כן נקבל "הרעל חברת ביטוח".
    תהיות ?
    האם הנתונים שהתקבלו אכן רלוונטיים מכול מקורות המידע ?
    האם הנתונים התקבלו ממקורות ש"גורמים מקצועיים" יצרו, לחילופין מעורבים בשיחה ?
    נסה/י לפרסם: מאמר, כתבה, תגובה (טוקבק), פוסט ובלוג באתר נישה/מוביל.
    האם התערבות שלך נוטרה ?
    כמה זמן ומאמץ נידרש לכך ?

כתיבת תגובה