דילמת הבלעדיות: פתרון חדש

בתקופה האחרונה הולך וצובר תאוצה שינוי בתחום יחסי הציבור. אפשר היה לראות את הסנונית הראשנה אצל שלי יחימוביץ', שבמקום לתת בבלעדי את טיוטת תקציב המדינה למי מהעיתונים, ולריב ישר אח"כ עם כולם, העלתה את הטיוטה לבלוג ופתרה את הבלגן. גם פירסום, גם קרדיט וגם בלי לריב.

שניה שעשתה מעשה כזה היתה לא אחרת ממנכלי"ת בנק לאומי, גליה מאור. האחרונה היתה מעורבת במשבר בעייתי סביב שאלת מינויה ליו"ר הבנק. עכשיו בבנק לאומי מובילים בימים אלה מהפכה דיגיטלית: בלוגים, שיחות וידאו, אפליקציות אייפון מושקעות ועוד. ואיפה בחרה מאור להגיב? אצל פלוצקר ב"ממון"? אצל לפיד באולפ"ש? לא ולא. מאור פרסמה פוסט. צריך להבין- מדובר בצעד אמיץ מבחינתה של מאור: אין לה כלי תקשורת מרכזי שיתייצב לצידה מתוקף זה שהיא נתנה לו בלעדיות, ומי יודע אם מישהו בכלל ישים לב. אך מבחינת מאור ובכירי הבנק זה היה קרש קפיצה אמיתי לכל פלטפורמת הבלוגים שלהם: אם בכירי הבנק מתייחסים ברצינות לבלוג, למה שהלקוחות לא? ואכן, 112 תגובות לפוסט יחיד הוא נתון שמעיד על בין 20-50 אלף צפיות בפוסט יחיד, וזה הרבה מאוד, במיוחד שזה מגיע עם כיסוי תקשורתי נאה במיוחד.

אבל כל זה מתרחש רחוק, ורק שהמציאות נוקשת על הדלת הפרטית שלך אתה מתחיל להבין שיש שינוי אמיתי. ואת הנקישה עבורי סיפק גיא גרימלנד (דה מרקר) שפירסם כתבה על פוסט שעלה באתר של השר איתן. חשוב לומר: אם זה היה יוצא בתור הודעה לעיתונות, יש להאמין שזה היה מתפרסם בקטן, אם בכלל. אבל משהו אחר לגמרי קרה כאן.

אז מה עושים עם זה?

  • פרסום בבלוג הוא פתרון טוב לאחד משני מצבי קיצון מבחינת יחסי ציבור: או שאין עניין בכלל, או שיש המון עניין, ולא רוצים לריב עם אף אחד.
  • לוחצים עליכם לפרסם משהו שאתם מעריכים שלא ילך? לא בא לכם לבקש טובות מעיתונאים ועורכים? ישר לבלוג. היתרון הוא די ברור- הקוראים הבודדים שצמאים לכל פיסת מידע ישמחו, העיתונאים שקוראים את הבלוג יהיו מרוצים לגלות שההשקעה במעקב אחרי מה שמתפרסם מניבה פירות והעניין בבלוג יעלה, ומבחינתכם כאנשי יחסי ציבור, קיבלתם ברירה טובה נוספת.
  • אגב, אם טעיתם, וכן יש בזה עניין מסוים ומישהו עשה מזה כתבה, לכם יש תשובה לקולגות הזועמים: "העלנו את זה לבלוג. בפעם הבאה, תעקוב".
  • אתם במרכזו של משבר תקשורתי? יש בכם עניין עצום? אתם רוצים להעביר את המסר בדיוק איך שאתם רוצים? ישר לבלוג. שם לא יוכלו לעוות, לתת כותרות ומה לא. רק תקפידו שהאתר לא יקרוס מעודף צפיות.

ואגב קריסות, הנה מישהו שגרם לי לקרוס, עמוס.

השאר תגובה