זהירות: חושפי אוף דה רקורד או היבריס זה קקה

אחת הבעיות הקשות  שעומדות בפני אנשי יחסי ציבור היא חשיפת שיטות פעולה. בדומה דווקא לאירגוני ביון, עבודת יחסי הציבור הטובה ביותר היא זו שנראית כאילו נחתה מהירח או נבעה מכשרונו חסר הגבולות של הכתב. הסיבה לכך היא פשוטה: להבדיל מפרסום בו אתה מספר על עצמך, יחסי ציבור אמורים להיות אפקטיביים מכיוון שמישהו מספר עליך משהו. ברגע שמגלים שמאחורי הכתב עומדת מערכת יחסי ציבור משומנת, הסיפור נראה יותר כמו מניפולציה מרושעת ולא העברת דעות לגיטימית.

השבוע, מביאה ולווט חשיפה איכותית במיוחד של אוף דה רקורד שיצא מדעתו. מתברר שבמשרד הבטחון כתבו את האוף דה רקורד וסיפרו לכתבים, שחור על גבי מודפס, בדיוק הם חושבים על פקידי האוצר. כאשר הקורא מעיין בכתבה הוא מאמין שלכתב יש מקורות מהיימנים שהוא נפגש איתם באישון לילה וחופר את הידיעות. כאשר ולווט חושפת את התדרוך הכתוב היא מראה שבעצם הכתיבו לעיתונאי את המסרים ואף כתב לא עבד. כלומר: האמינות שווה לאפס. אגב, מתברר שהנושא לא חדש: גם אמסטרדמסקי חשף משהו דומה בשנה שעברה כאשר הוציא לאור רפש שתועד רשמית במסמך עם לוגו של שר הבטחון. באותה ההודעה אף הגדילו לעשות וכתבו: ""OTR (אופ רקורד – לשימוש בשם הכתב)"

אז מה עושים?

  1. אמינות היא נכס: כאשר יחסי ציבור נראים כמניפולציה הם עלולים להסב יותר נזק מתועלת. לצערי, התדמית של יועצי תקשורת וספין דוקטורס היא של שקרנים מניפולטיביים המשחקים במחותיהם של האזרחים התמימים ושיטת פעילות כזו רק מעצימה את התחושה.
  2. ולכן, לא מתעצלים: אם יש לכם שיחות אוף דה רקורד לעשות, תעשו אותם בעצמכם. נכון, לשלוח מייל בתפוצת נאטו זה הרבה יותר קל (גם לכתב) אבל אין כמו הקשר האישי והשיחות המתלחששות האלה.
  3. מה שכתוב יוצא: כלל ברזל שטבע איש חכם מאוד הוא שכל מה שכותבים על נייר- טיוטה, פתק, אפילו קשקוש, עלול לצאת. יותר מזה, ככל שהנושא חם יותר, כך הסיכוי שהדברים הכתובים יצאו גדול יותר. אז נכון, זה יותר קשה, אבל פשוט לא כדאי לכתוב.
  4. היבריס זה קקה: גם אם אתה חושב שכל התקשורת מסתובבת על האצבע שלך, זה לא ככה. צניעות, אין מה לעשות, היא מעלה טובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *