דרופ איט לייק איטס הארד

לפעמים יש רגעים, שהלקוח בא עם יציאה כל כך מגניבה, מטורפת ופצצה שחייבים טו דרופ איט לייק איטס הוט. (שימו פליי ותמשיכו לקרוא…)

מה זתומרת?

ביחסי ציבור חייבים ללמוד לנצל הזדמנויות. אם יש לכם אמירה שתעשה כותרות, אולי אפילו נזקים והבהרתם ללקוח את היתרונות והחסרונות יש דרך אחת להעיף את זה: לכולם, מייד, בלי בלעדיות.

כן, זה ברור. הם יגידו לכם- תחזיקו את זה, תנו לנו פירסום ראשון, רגע-רגע-רגע, אבל אתם חייבים לדעת: מה שחזק, הארד ניוז אמיתיות, חייבות ללכת לכולם. אגב, במצבים כאלה כל הכללים נשברים- גל"צ ורשת ב' יכולים לשדר ראיונות מקבילים וערוץ 2 יעשה פולו-אפ על כל המסיבה. הארד ניוז אמיתי הוא פיצוץ אטומי, שאסור להחזיק אותו אפילו לא לרגע.

נו באמת. מה עם דוגמה?

שראש הממשלה מדבר, שאחד השרים יוצא נגד שר אחר, או אקזיט ענק של חברה- אחלה הן דוגמאות טובות. אבל אפשר לחשוב גם על דברים מצומצמים יותר שחייבים טו דרופ איט לייק איטס הוט: לפני מספר שנים יצאה משלחת חילוץ לאחד האיזורים מוכי רעידות האדמה בעולם. כלי תקשורת מרכזי (המרכזי ביותר, ליתר דיוק) פנה וביקש בלעדיות למוסף סוף השבוע. למצער, עד אותה עת הפניות היו די מצומצמות ואיש יחסי הציבור הסכים, רק כדי לקבל מחול שדים היסטרי יום לאחר ההסכמה האומללה.

ובכן, יום לאחר מכן, שתחושת הצלחה אופפת את כולם, התחילו כל כלי התקשורת שהתעוררו מאוחר לדרוש לדבר עם המשלחת. מי לא היה שם- כל ערוצי הברודקאסט על שלל תוכניותיהם, כל אתרי האינטרנט, כל הפרינטים, כולם. ומה עמד מנגד? הבטחה אחת ויחידה.

ובכן, מכיוון שאותו איש יחסי ציבור לא שכח את השיעור על אמינות, ההבטחה נשמרה, אך התוצאה היתה יותר ממאכזבת: כתבת שני עמודים במוסף שבת, בעמוד 12, עם קרדיט של פסקה וחצי ללקוח. לא כותרת, לא הפניה ולא נעליים.

ולמה זה?

מתברר שבכלי התקשורת נוהגים לפזול לצדדים ולראות כמה אחרים מסקרים את הנושא. אם כולם מסקרים סימן שזה מעניין, ואם זה מעניין אז כל נושא הבלעדיות, אעפס, נדחק הצידה וכולם, גם הגדולים שבהם, מפרסמים כתבות על הנושא.

המסקנה

שאתה הפימפ של השכונה ויש לך את החדשה הכי מרעישה, יו הב טו דרופ איט לייק איטס הוט!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *