זאב ינאי מצליף: קמפיין המודעות לסרטן השד הוא אונס וירטואלי

זאב ינאי, יועץ תקשורת בכיר, סולד מקמפיין המודעות לסרטן השד ומכנה אותו "אונס וירטואלי". היכונו לביאת פוסט התגובה "אויש תנוחי".

עיתונאים, בלוגרים ומכורי פייק-בוק רבים שחקו את עטיהם ועיתותיהם על תמיכה והתנגדות לקמפיין להעלאת המודעות לסרטן השד בימים האחרונים. הספין-דוקטורס טענו לשבחו של הקמפיין האונלייני הוויראלי וגידפוהו עד עפר. השאלה הגדולה שמתנוססת היא: האם המטרה מקדשת את האמצעים?

דבר ראשון – כן, להעלות את המודעות לסרטן השד זה חשוב. אני גם חלק ממשפחת הסרטן. זכרון ילדות שלא יימחה הוא חבל הכביסה של סבתא ועליו מתנוססת כדגל אזהרה חזייה לשד יתום. אני מעודד את חברותיי לבדוק את עצמן לפחות פעם בשנה, ואת חבריי לשים לב לגושים חשודים כשהם מפשפשים בציציות זוגותיהם. אבל דרכים רבות מובילות לרומא, ואין חובה לקחת את הנתיב המסוכן.

אין לי שם אחר לקמפיין הזה מלבד "אונס וירטואלי". נשים מפשיטות עצמן מכבודן קבל עם ופרנדס ונותרות כשלגופן מיניותן בלבד. הנשים שבחרו להעלות את הסטטוסים הללו מרצונן החופשי, מזכירות לי במשהו את הנשים המבצעות מילה נשית בבנותיהן. אלו ואלו מונעות מאמונה כי זו הדרך הנכונה, אך בעצם הן משחיתות את עצמן ואת עתידן.

אם כדי להציל אישה אחת מסרטן השד, אני צריך להקריב את כבודה של אחרת. הפסדי בידי.
אם כדי להזכיר שיש לעבור ממוגרפיה פעם בשנה, אני צריך לבצע אונס וירטואלי, הפסדי בידי.
אם כדי להעלות מודעות, אני משתמש במיניות באופן פסול, אני גורם לנשים לחשוף את עצמן לאמירות קשות ואני מגיע למצב בו ילדות בנות 13 מפרסמות סטטוסים כמו "אני אוהבת את זה מאחורה בגינת המשחקים", הפסדי בידי.

נכון זה שיקי, כי זה ויראלי וזה יח"צ אונליין מצויין, כי כולם מדברים על זה, אבל הקמפיין הזה חוטא למטרה. באמת אפשר למצוא דרכים להשיג את המטרה בלי למחזר תפיסות פרסומיות בנאליות סקסיסטיות, כי המטרה אינה מקדשת את כל האמצעים.

2 תגובות בנושא “זאב ינאי מצליף: קמפיין המודעות לסרטן השד הוא אונס וירטואלי”

  1. בסופו של דבר זה יצר את הבאזז שכולם חיפשו. העניין שיצאנו עם שכרנו בהפסדנו מה שנקרא בגלל שזה יצר הרבה מאוד תופעות לוואי.
    כן היה אפשר לעשות את זה בדרך אחרת.
    לא, אני לא חושבת שמישהו היה כל כך מודע לזה וכל כך חושב ומעלה את זה לסדר היום כל כך הרבה פעמים אם לא היו יוצרים פרובוקציה שכזו.

    הרי, אפילו הבלוג הזה לא היה נרשם אם הפרובוקציה הזו לא הייתה נעשית. מצד שני, גם הזילות הזו והשימוש במיניות היה נחסך..
    אז מה נכון לעשות? האם המטרה מקדשת את האמצעים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *