פשוט לומר לא

מסיבת העיתונאים ההיא נפתחה בחשש גדול. החדר היה מלא בעובדים, מוזמנים, צלם הבית ועיתונאי אחד. דקה לפני פתיחת מסיבת העיתונאים התגנב לחדר עיתונאי נוסף ושניהם ישבו, מכונסים בעצמם, בתוך עדר של מקורבים, חברים וסתם כאלה שעברו בסביבה. באותו הרגע ידעתי, היה שווה לומר לא.

הסיפור החל שבוע קודם לכן. הלקוח, חברה הקשורה בתחום הספורט, מכונס בעצמו ומפוחד ממהלך מרשים שעומד לבצע המתחרה העיקרי שלו, החליט כי הגיע הזמן לצעד תגובה מרשים. הוא גייס כספים, חסויות והחליט לצאת בהכרזה בומבסטית. הטלפון הבא היה אלי, לאיש יחסי הציבור. "אני רוצה מסיבת עיתונאים" הכריז "תארגן לי בעוד שלושה ימים ככה עשר-עשרים עיתונאים ונכריז".

"לא". עניתי.

"מה לא? אני משלם כאן! תהיה מסיבת עיתונאים ולא מעניין אותי שום דבר! אתה לא מבין כלום!"

"תשמע" אמרתי, "קודם כל, זו לא הכרזה כל כך גדולה. דבר שני, היום שבו אתה מבקש לערוך את מסיבת העיתונאים הוא יום של תחרות גדולה. מי יבוא? ובשביל מה? כמה נאומים? עדיף לצאת בהודעה, אולי איזו בלעדיות אפילו ולתת מכה בלי סיכון של מבוכה…"

"לא, מסיבת עיתונאים. אני רוצה, אני קבעתי וככה זה יהיה".

לא לא, זה כן או לא?

הסיפור של לאוים הוא עניין די מסובך. מצד אחד, קשה לומר לא למי שמשלם לך את הכסף, ומבקש שתייצג אותו. מצד שני, לפעמים יש טעויות כה חמורות שעומדות להתרחש, שאין בכלל מה לעשות.

מתי נתקפל?

מסיבת עיתונאים שלא בעיתה והודעה משתלחת שלא לצורך, כל אלה דוגמאות ללאווים שכדאי לומר כדאי גם לומר לא שמנסים להכתיב לך דרכי פעולה ספציפיות: לדבר עם עיתונאי כלשהו, עכשיו, מייד ולא משנה שכעת 02:00 בלילה והעיתון סגור לגמרי, או לכתוב תגובה מתלהמת על משהו שבכל מקרה נשכח ונעלם. עם זאת, במקרה הזה חשוב לציין: אם הסברתם את עצמכם בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, אפילו בכתב והבהרתם שזוהי טעות, אין מנוס מלבצע ולראות את הלקוח אוכל אותה. אגב, חשוב לציין שלא פעם הלקוח דווקא צודק, ההימור משתלם ומי שיוצא אהבל זה אתם. בדיוק בגלל זה חשוב להתקפל.

למות או לכבוש את ההר

יש מקרים שבהם אסור להתקפל. המקרים האלה קשורים בעיקר לאינטגרטי שלכם כאנשי מקצוע או למוסר אנושי בסיסי:

  1. אסור לשקר: כאשר דורשים מכם לרמות עיתונאים, למסור נתוני כזב וכיוב', אסור לוותר. הנזק שתחטפו באופן אישי לא שווה אף לקוח.
  2. מוסר בסיסי: שימוש לרעה בניצולי שואה, קורבנות התעללות או כל דבר ש"לא" ענק מתנוסס מעליו הם דברים שאסור לוותר בהם. מוסר בסיסי הוא האפשרות שלכם להבדיל בין טוב לרע. דבר שהוא רע מיסודו יפגע קודם כל בלקוח אך גם יגרום נזק קשה לכם.
  3. הפרת בלעדיות ביודעין: בלעדיות היא קזוס בלי, עילה למלחמה. הבטחתם, נתתם מילה ומאלצים אתכם לשבור אותה- אל תסכימו.
  4. ועדיין: אם רימו אתכם וגרמו לכם לתת שלא ביודעין מידע כוזב, או גרמו לכם להפר בלעדיות מבלי שידעתם, זה משהו אחר. לא כל העולם נמצא תחת שליטתכם. במקרה הזה ניתן רק להתנצל, נו ו… לקוות לטוב.

ועוד משהו חשוב (תודה לשוקי):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *