לעוף על הפרינט

אני חושב שכמעט הכיף הגדול ביותר הוא לפתוח בוקר עם מספריים. כן, למאותגרי היפעת ולמחוסרי הטראפיק שבנינו, לפתוח בוקר עם מספריים הוא סימן שהעבודה שלכם השתלמה והכתבה נכנסה. הגזירה העדינה, עם כותרת ומספר עמוד, להכניס לניילונית ולהעביר ללקוח הופך לטקס דתי של ממש ועונג אמיתי. אבל, מתברר שלמרות הפרסטיז'ה והפרפורמנס, לפרינט יש השפעה הולכת ומדרדרת.

זה לא זולג

לפני מספר חודשים העלנו את אתר "שיתוף הציבור" לאינטרנט. רצנו על זה חזק עם ידיעות אחרונות ואפילו קיבלנו עמוד כמעט שלם, עם תמונה יפה. אבל מבט אחד בסטטיסטיקות של אותו בוקר גילה לנו דבר אחד: זה לא זולג. מתברר, להפתעתינו הרבה, שאין כמעט אף אחד שקורא על משהו בעיתון ורץ לחפש אותו בגוגל. חשוב לספר שתופעה דומה קרתה לנו גם עם ערוץ 2.

אז במה צריך להתמקד?

  1. להבין את הצורך: ליחסי ציבור יש צורך ספציפי. אם מדובר בחברה כלכלית גדולה הנסחרת בבורסה, למשל, הפרסטיז'ה תופסת וכדאי לתאם את הידיעה עם הפרינט. מה גם שמדורי הכלכלה נסגרים מוקדם, ואז ניתן להוציא את ההודעה לקראת הסגירה. אך אם מדובר במישהו שרוצה למשוך תנועה לאתר אינטרנט או להביא תנועה אמיתית של קונים למוצר או שירות כלשהו, כדאי לדעת שאין כמו האינטרנט בשביל זה.
  2. להבין את המדיה: עיתון, למרות החשיפה החזקה, חי זמן קצר מאוד- מהרגע שנפלט ממכונת הדפוס עד הרגע שנתחב לתוך פח האשפה,  חולפות שעות ספורות. במיוחד לגבי כתבות תדמית, או כתבות שיכולות לקדם מסר שיווקי, האינטרנט הוא מטרה מצוינת: הכתבה תחיה לנצח, תעלה בחיפושים בגוגל, תוכלו לחלוק אותה בפייס, ואפילו לתקוע אותה באתר של הלקוח כדעת מומחה. לכו תנסו לעשות את אותו הדבר עם כתבה שגזרתם יפה יפה מהעיתון ונראה איזה כיף יהיה לכם ולקוראים.
  3. להבין את השינוי: כאנשי יחסי ציבור, שהמטרה שלהם היא להביא חשיפה חיובית גדולה ככל האפשר ללקוח ולאורך זמן, חשוב להבין את השינוי המהותי שעובר על המדיה ולהעביר אותו הלאה ללקוח. לא פעם הלקוחות תקועים איפשהו בתקופה בה סגרו את "חדשות" או שהם מאמינים שמישהו עדיין קורא מעריב. זהו התפקיד שלכם להסביר להם שזה אולי סקסי, הכתבות הגזורות יפה מהעיתון, אבל כמו סיוון מהאח הגדול, לא מועיל בכלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *