יחסי ציבור בכנסת

אז זהו, הזמינו את הלקוח לכנסת. הוא עומד להעיד כמומחה בוועדה כלשהי, עניינו נידון במליאה או עולה כהצעת חוק- ואתם קורנים מאושר. הראש עובד שעות נוספות וחלומות על כתבות, כותרות ואייטמים לרוב ממלאים אתכם בשמחה ואושר. אתם מתקשרים אחד-אחד לכתבים הפרלמנטריים, מתא הכתבים שהוצאתם מיפעת, והנה, הסיפור המדהים שלכם זוכה לתגובות, אעפס, צוננות. אז איך מונעים את הדיזסטר ומחזירים את הצבע ללחיים? הנה כמה נקודות שיסייעו לכם.

  • כדי לעשות יחסי ציבור אפקטיביים בכנסת צריך להכיר בראש ובראשונה את כתבי הכנסת. הכתבים הללו הם שועלי המסדרונות, ומלכי הכיתה של הפוליטיקה הפרלמנטרית. אצלם, העומס לא נובע מפניות של יחצנים ודוברים. הקודקודים האמיתיים מחכים אצלם בתור. כתבי הכנסת יגיעו לסקר נושא אך ורק אם לא יהיה באותה השעה בדיוק אייטם חשוב יותר, שתמיד יהיה. עם זאת, אי ההגעה לא תמנע מהם לכתוב אם ההתרחשויות בדיון יעניינו אותם. אגב, אם נקבעה הישיבה לימי ראשון או חמישי, או בזמן פגרת הכנסת, המצב יהיה קשה שבעתיים.
  • כתבי תחום: אסור בשום פנים ואופן להחמיץ את כתבי התחום. פנקו אותם, תדאגו להם לטרמפ, סדרו להם אישורי כניסה, ספרו להם שיש וויירלס רק במזנון החלבי רק אם הולכים קודם לתמיכה הטכנית בכל מקום. למה? מכיוון שדיון בכנסת כמעט תמיד שווה כתבה. כתבי התחום הם הבייבי שלכם ביחסי ציבור בכנסת: הם ירוקים בדיוק כמוכם בבית וזקוקים לסיוע רב על מנת לסקר כהלכה את המתרחש במקום. אגב, וכפי שהעירו ליבי ואופיר, לפני הפנייה לכתבי התחום צריך לתאם עם כתבי הכנסת כדי למנוע תסבוכות מיותרות.
  • תזמון ההודעה לעיתונות: הודעה לעיתונות מהכנסת חייבת לצאת בטווח של עד שעה מתום הישיבה. עברה שעה ולא שלחתם את המייל? פיספסתם. קצב ההתרחשיות בכנסת כל-כך גבוה, וכמות הסיפורים המתרחשים במקום כה גבוהה שהודעה שאינה חדשה לגמרי לא תיכנס.
  • יעד ההודעה לעיתונות: ההודעה צריכה להישלח לשלושה גורמים: כתבי כנסת, כתבי תחום וריכוזי מערכות. פולו אפ צריך לעשות רק לכתבי התחום. אם הם יפנו אתכם הלאה, תמשיכו.
  • להתחבר לדובר: דוברת הוועדה (כל וועדה) יכולה להיות השותפה הטובה ביותר שלכם. בקשו ממנה לכלול אתכם בהודעה שלה לעיתונות ואף כיתבו בשבילה את ההודעה. את ההפצה תעשו יחד. לה תהיה פחות עבודה בכתיבת ההודעה לעיתונות ואתם תהנו מרשת קשרים ענפה שמחזיקים הדוברים בבניין. חשוב להבין: הקשר בין הדוברים לכתבי הכנסת הוא אינטימי הרבה יותר מקשר של כל יחצן לכתב. להבדיל מתחומים אחרים בכנסת עובדים הכתבים והדוברים באותו הבניין בדיוק, והם נפגשים לפחות שלוש פעמים בשבוע.
  • הסתייעו בלוביסטים: אם יש לוביסט שעובד עבור הלקוח, בקשו ממנו עזרה. הלוביסטים מכירים בדרך כלל את כל מי שיש להכיר ויוכלו לסייע לכם לנווט בין המסדרונות והקשיים שהבית מעמיד בפניכם.
  • אמינות: אל תחשבו על לשקר או להטעות את כתבי הכנסת. הם מכירים יותר מדי טוב את הבית ויגלו אתכם מקילומטר. חוץ מזה שלשקר זו תמיד אסטרטגיה גרועה מאוד.
  • תהנו: פרגנו לעצמכם חצי שעה להסתובב בין הוועדות, דיוני המליאה, מזנוני הכנסת והעתיקות. פרט לוועדת חוץ ובטחון כל הדיונים בבית פתוחים לקהל, ואין ספק, זה כיף אמיתי.

8 תגובות בנושא “יחסי ציבור בכנסת

  1. ליבי

    כדאי לציין, שאם יש תא שבו לכל אחד מהכתבים יש אגו בגודל של כל התא – זה תא כתבי הכנסת. לשלוח במקביל לכתב תחום וגם לכתב כנסת היא הדרך הבדוקה לריב קשות עם כתב הכנסת ולהסתכן בחרם רבתי.

    כדי לא לדרוך לכתבי הכנסת על האצבעות, כדאי להפיץ קודם להם, לקבל מהם "רשות" לפנות לכתב התחום ורק אז לעשות את ההפצה לכתב התחום. יותר עבודה, פחות גשרים שרופים.

  2. admin מאת

    לגבי ההפצה, צודקת במאה אחוז.
    לגבי האגו, כמו בכל מקום יש ויש. אני אישית אוהב אותם אחד אחד.

    ניר

  3. אופיר שפיגל

    העצות נחמדות אבל לא כולן נכונות (מנסיוני):
    1) עיתונאי הכנסת – שועלים וותיקים אבל בשום פנים אסור לעקוף אותם ולפנות לכתב תחום בלי אישורם, אם הם מעונינים בנושא הם יכתבו, אם לא הם "ירשו" להזמין כתב תחום- לא כדאי לריב איתם.

    2) וועדות – לא כולן פתוחות- לאחרונה כלכלה סגורה במקרים רבים…- כדאי לוודא, זה יהיה מאוד מביך אם תזמינו עיתונאי ולא ינתן לו להכנס לדיון.
    אגב צריך אישור מראש למכשיר הקלטה….

    3) לא לכל וועדה יש דובר- יש מנהלי וועדה שמשמשים גם כדוברים, הם וותיקים חכמים ומכירים את כל הטריקים והשתיקים ובעזרת הלוביסט יוכלו לסייע לכם.

    4) חומר בכנסת אסור להפיץ ללא אישור, זהירות בחלוקת הקומוניקטים – בכלל עדיף לעשות זאת בתאום עם ההודעה של הוועדה.

    בכלל שיחה מקדימה והערכות בעזרת הלוביסט והגורמים המוסמכים (מנהלי וועדות ) יכולה לעשות את העבודה לנכונה, יעילה ומוצלחת הרבה יותר.

  4. ניר הירשמן

    אופיר,

    קודם כל, נחמד לראות שאתה מגיב כאן, וכן, העצות נכונות לחלוטין. קצת כדי להבהיר על סמך מה אני כותב- עד פברואר האחרון הייתי הדובר של ועדת החינוך של הכנסת וכעת אני משמש כדובר של שר בממשלה, כך שהעצות די מדויקות. אין ספק שלא הכל כתוב אבל מי כמוך יודע שלא כדאי לכתוב יותר מדי אחרת אף אחד לא יקרא.

    לגבי סיפור כתבי התחום- צודק במאה אחוז, אם היית קורא היית רואה שליבי כבר העירה על כך קודם והסכמתי איתה.
    לגבי ועדות סגורות- נדיר במיוחד פרט לועדת חוץ ובטחון שסגורה תמיד. עם זאת כדאי לתאם מראש.

    הפצת חומר בכנסת- אסור להפיץ חומר פירסומי/תעמולתי, אך לגבי קומוניקטים זה כן עובר. כמו תמיד, כדאי לתאם.

    לגבי מנהלי ועדות שהם גם דוברים- אני מת לדוגמה. כי אני לא ממש מכיר כאלה.

  5. אופיר שפיגל

    הכבוד שלי
    אכן תמיד יש גישות שונות,
    וכל אחד עלול לעשות טעויות.
    לגבי הפצת קומוניקטים בכנסת – אני מציע לוודא.
    מנהלי וועדות שהם דוברים- היום חזרנו מהפגרה נראה מי יפוטר ומי ממשיך.

  6. מרטין

    ניר כמו תמיד פוסט מעולה, תודה רבה, אם הבאת גם את אופיר להגיב אצלך, כנראה שהבלוג באמת בוננזה אמיתית. סחטיין עליך.

השאר תגובה