ארכיון תגיות: קוטג'

על הביצים והקוטג' של רמי לוי: תשובה לאלה ברייר מאייס

כבר שעה שאני מתרגל את הדיאלוג הזה. איך אני יושב ומסביר לאלה ברייר, כתבת מאייס, שהיא לא הבינה נכון את מה שהיא קוראת. שלמרות הניסיון, כאן היא פיספסה.

כבר שעה שאני רוצה להגיד לה שיועצי תקשורת, כמו כל שכיר חרב אחר, לא ניגשים למלאכה לפני שמישהו שוכר אותם.כבר שעה, אולי שעה וחצי, אני רוצה לומר לאלה, שיש מיטות חולות שאפילו יועצי תקשורת לא רוצים להכניס את הראש המחוסן שלהם. כי במשבר הזה, אלה, לא צריך קוטג'. צריך ביצים.

רמי לוי עשה את זה מהיום הראשון, בשפה די פשוטה. "אתם רוצים הנחות?" הוא אמר, "תקבלו".  והוריד את המחיר. את מבינה, אלה, זה לא עניין של לצבוע את המציאות בצבעים אחרים או להתנצל על תקלה. המחירים הם מדיניות שלאיש אין עניין לשנות. ושרמי לוי מוריד את המחירים הוא מראה שאין כאן צורך בניהול משברים מתוחכם, אלא רק בקומון סנס. המחירים גבוהים? נוריד. עושקים אתכם? נילחם. את מבינה, אלה, רמי לוי עשה מזה קריירה. כשמגה ושופרסל שופכים מיליונים לפרסומות בערוץ 2 רמי לוי שופך את אותם המיליונים לתזרים המזומנים שלו ועושה מה שכולם מצפים ממנו: נשאר הכי זול.

רמי לוי, את מבינה, הוא אמן של יחסי ציבור. הוא לא קונה אף שלט, לא משלם על דקה פרסומת. רמי לוי עושה יחסי ציבור. רמי לוי מוציא הודעות לתקשורת על מהלכים אמיתיים, חסרי תקדים. רמי לוי הוא הפוליטיקאי של רשתות השיווק, רק שההבטחות שלו מתגשמות במזומן. שנשאר בכיס שלנו.
את מבינה, אלה, אין כאן משבר לנהל. תשובות שנונות לא יעזרו בפייסבוק שאין התייחסות אמיתית למהות המשבר, שאין ניסיון למנוע את המשך הנזק הנגרם לצרכנים ושאין התנצלות אמיתית ושינוי כיוון של החברות. ועד שזה יקרה, עשו בשכל יועצי התקשורת שהשאירו את הלפטופים בחנייה. מי שרוצה לנצח במשבר הזה חייב לגדל ביצים, לא יועצי תקשורת.

אפילוג: והנה, עברו יומיים או שלושה, עופרה שטראוס התנצלה, זהבית כהן דיברה ונושאים ביטחוניים יותר חטפו את החדשות. ואולי תסריטים דימיוניים טיבם להתגשם במציאות?

גרסה מקוצרת של המאמר פורסמה באייס. וואי גדול!

ספקולציה דמיונית בהחלט: יצרניות הקוטג' משיבות אש

מהבוקר אני לא מפסיק לחשוב על זה. מה יעשו יצרניות הקוטג'? הרי תנובה ושטראוס ראו כבר משבר אחד או שניים, אבל כאן יש משהו שונה. לא מדובר בתקלה במוצר, או בטעות אנוש. אין כאן על מה להתנצל או ממה לסגת. יש כאן קו ברור של החברות, שכל נסיגה ממנו ידפוק את שורת הרווח בסוף השנה. ולזה, הן לא יכולות להסכים.

תסריט דמיוני בהחלט

מחאות ציבוריות רצות על דלק מאוד נפיץ: זה בוער חזק, אבל דועך מהר. גם בנושא הקוטג', עם למעלה משישים אלף חברי פייסבוק ומחאה שמרוחה על כל כותרות העיתונים ובמדורים הכלכליים הבוקר, אין ספק שמהר מאוד הרוח העיתונאית תשתנה וכלי התקשורת שמרוממים כעת את המחאה, יספידו אותה וישאלו שאלות שחוקות כגון "מדוע מחאה אמיתית לא מצליחה להתרומם בישראל?". כעת, בחברות הגדולות לא צריך לעשות הרבה- רק מינימום טעויות יחסי ציבור, הרבה סבלנות ואולי טריק אחד, מתוחכם מאוד. מה היה קורה, אם אתמול היתה מתנהלת שיחה כזו בין בכיר בחברות החלב לאחד המשווקים הגדולים:

"יוסי?"

"כן?"

"תשמע, יש לי רעיון. אנחנו ניתן לכם הנחה לתקופת זמן מוגבלת על הקוטג', משהו כמו 20%. אתם תוסיפו עוד 20% על חשבונכם וביחד, ככה לחודש נוריד את המחירים והמטורפים האלה ירגעו. אחר כך נחזור לאותו רווח שלך שהיה מקודם. סבבה, לא?"

"וואלה…"

"אה, ורק דבר אחד אחרון…"

"כן?"

"כדי שכל זה יצליח, אם ישאלו אותך עיתונאים, תגיד להם שיש אחלה מכירות של קוטג'. לא רק קוטג' יודע מה, גם גבינה לבנה, והיופלה שמופלה הזה, אנא עארף… יוסי?"

"כן?"

"תודה".