ארכיון תגיות: תא כתבים

יחסי ציבור בכנסת

אז זהו, הזמינו את הלקוח לכנסת. הוא עומד להעיד כמומחה בוועדה כלשהי, עניינו נידון במליאה או עולה כהצעת חוק- ואתם קורנים מאושר. הראש עובד שעות נוספות וחלומות על כתבות, כותרות ואייטמים לרוב ממלאים אתכם בשמחה ואושר. אתם מתקשרים אחד-אחד לכתבים הפרלמנטריים, מתא הכתבים שהוצאתם מיפעת, והנה, הסיפור המדהים שלכם זוכה לתגובות, אעפס, צוננות. אז איך מונעים את הדיזסטר ומחזירים את הצבע ללחיים? הנה כמה נקודות שיסייעו לכם.

  • כדי לעשות יחסי ציבור אפקטיביים בכנסת צריך להכיר בראש ובראשונה את כתבי הכנסת. הכתבים הללו הם שועלי המסדרונות, ומלכי הכיתה של הפוליטיקה הפרלמנטרית. אצלם, העומס לא נובע מפניות של יחצנים ודוברים. הקודקודים האמיתיים מחכים אצלם בתור. כתבי הכנסת יגיעו לסקר נושא אך ורק אם לא יהיה באותה השעה בדיוק אייטם חשוב יותר, שתמיד יהיה. עם זאת, אי ההגעה לא תמנע מהם לכתוב אם ההתרחשויות בדיון יעניינו אותם. אגב, אם נקבעה הישיבה לימי ראשון או חמישי, או בזמן פגרת הכנסת, המצב יהיה קשה שבעתיים.
  • כתבי תחום: אסור בשום פנים ואופן להחמיץ את כתבי התחום. פנקו אותם, תדאגו להם לטרמפ, סדרו להם אישורי כניסה, ספרו להם שיש וויירלס רק במזנון החלבי רק אם הולכים קודם לתמיכה הטכנית בכל מקום. למה? מכיוון שדיון בכנסת כמעט תמיד שווה כתבה. כתבי התחום הם הבייבי שלכם ביחסי ציבור בכנסת: הם ירוקים בדיוק כמוכם בבית וזקוקים לסיוע רב על מנת לסקר כהלכה את המתרחש במקום. אגב, וכפי שהעירו ליבי ואופיר, לפני הפנייה לכתבי התחום צריך לתאם עם כתבי הכנסת כדי למנוע תסבוכות מיותרות.
  • תזמון ההודעה לעיתונות: הודעה לעיתונות מהכנסת חייבת לצאת בטווח של עד שעה מתום הישיבה. עברה שעה ולא שלחתם את המייל? פיספסתם. קצב ההתרחשיות בכנסת כל-כך גבוה, וכמות הסיפורים המתרחשים במקום כה גבוהה שהודעה שאינה חדשה לגמרי לא תיכנס.
  • יעד ההודעה לעיתונות: ההודעה צריכה להישלח לשלושה גורמים: כתבי כנסת, כתבי תחום וריכוזי מערכות. פולו אפ צריך לעשות רק לכתבי התחום. אם הם יפנו אתכם הלאה, תמשיכו.
  • להתחבר לדובר: דוברת הוועדה (כל וועדה) יכולה להיות השותפה הטובה ביותר שלכם. בקשו ממנה לכלול אתכם בהודעה שלה לעיתונות ואף כיתבו בשבילה את ההודעה. את ההפצה תעשו יחד. לה תהיה פחות עבודה בכתיבת ההודעה לעיתונות ואתם תהנו מרשת קשרים ענפה שמחזיקים הדוברים בבניין. חשוב להבין: הקשר בין הדוברים לכתבי הכנסת הוא אינטימי הרבה יותר מקשר של כל יחצן לכתב. להבדיל מתחומים אחרים בכנסת עובדים הכתבים והדוברים באותו הבניין בדיוק, והם נפגשים לפחות שלוש פעמים בשבוע.
  • הסתייעו בלוביסטים: אם יש לוביסט שעובד עבור הלקוח, בקשו ממנו עזרה. הלוביסטים מכירים בדרך כלל את כל מי שיש להכיר ויוכלו לסייע לכם לנווט בין המסדרונות והקשיים שהבית מעמיד בפניכם.
  • אמינות: אל תחשבו על לשקר או להטעות את כתבי הכנסת. הם מכירים יותר מדי טוב את הבית ויגלו אתכם מקילומטר. חוץ מזה שלשקר זו תמיד אסטרטגיה גרועה מאוד.
  • תהנו: פרגנו לעצמכם חצי שעה להסתובב בין הוועדות, דיוני המליאה, מזנוני הכנסת והעתיקות. פרט לוועדת חוץ ובטחון כל הדיונים בבית פתוחים לקהל, ואין ספק, זה כיף אמיתי.

תאי כתבים

צבר העיתונאים המכסה תחום מסוים נקרא "תא כתבים". כל העיתונאים שמכסים את תחום החינוך שייכים ל"תא כתבי החינוך" כל כתבי הצבא שייכים ל"תא הכתבים הצבאיים" וכן הלאה. אז למה זה מעניין אותנו? בראש ובראשונה שנדע לאיזה צבר כתבים להוציא את ההודעה, ובהמשך כדי לא להפוך לנודניקים.

המטרה הראשנית של אשת יחסי הציבור היא להפוך להיות מקור מידע עדכני וחשוב לכתבים. כזו שאפשר לסמוך עליה, לקחת ממנה ציטוטים ואפילו כתבות שלמות. אם את נודניקית, את לא כזו. ולכן, חשוב שתדעי מי תא הכתבים הספציפי שמכסה את הלקוח שלכם.

איך עושים את זה?

רשימת כתבים: מישהו בטח הכין את זה פעם, מישהו שלח לכם, מישהו העביר. תבדקו אם זה קיים, זה עשוי לחסוך לכם המון עבודה.

אינפור: חברת "יפעת" מרכזת (תמורת תשלום כמובן) את מרבית הכתבים במאגר מידע. המאגר מקיף מאוד אך לא מעודכן, ועשוי לגרום לפדיחות או מיילים שלא יגיעו.

סקופר: המתחרה הכבר לא כל כך צעיר של אינפור. רשימות כתבים פחות או יותר באותה הרמה, בממשק עכשווי קצת יותר.

להכין לבד: שיטת האולד סקול של יחצנים המשקיענים. טלפון לכל מערכת עיתון, אינטרנט וערוצי טלוויזיה ושאלה פשוטה: "מי מכסה אצלכם X?". כדאי מאוד להכין את הרשימה כאשר קיבלתם את הלקוח מכיוון שהכנתה דורשת זמן רב. אגב, כדי לממש את השיטה הזו, הנה שתי אופציות נוחות למציאת פרטי התקשרות:

PRGURU: קבוצת הפייסבוק המפוארת של זאב ינאי מעלה מידי יום שירשור 144. אל תנסו לשים את השאלה שלכם על הוול, זה יהיה הסוף שלה, ואולי גם שלכם בקבוצה. השירשורים נותנים מענה מספק וטוב לשאלות ותשובות על פרטי התקשורת של כתבים. שווה לנסות.

קבוצות וואטסאפ: 255 של דוד רוזנטל וקבוצות יחצנים אחרות, הן מענה מטורף לפרטי ההתקשרות המוכמנים ביותר בעולם התקשורת. תעשו לעצמכם טובה ותתאפסו על קבוצה כזו. ואם לא הצלחתם להיכנס? בנו לעצמכם אחת כזו. אין כמו כוח ההמונים במציאת פרטי התקשרות רלוונטיים ועכשווים.

טיפ: אני מחזיק את רשימות הכתבים שלי על טבלאות אקסל או בגוגל דרייב משותף. רשימות נייר נוטות להתקמט ולהתמלא בשינויים עם כל כתב שעובר משרה, ורשימות באאוטלוק או בטלפון דורשות תחזוקה גדולה מידי.

עידכון אחרון: 12 ליולי 2015.

החובה הראשונה של היחצן: פולו-אפ

ככלל, קשה מאוד להכניס הודעות לעיתונות לתקשורת, אך מתברר שרבות מההודעות לא נכנסות רק משום שהכתב לא ראה את ההודעה, ולא היה לו מושג שההודעה התקבלה. על כן החובה הראשונה במעלה של היחצן היא הפולו-אפ. אחרי ששלחנו את ההודעה לתא הכתבים הספציפי, חייבים להתקשר אחד אחד לכתבים ולוודא שהם קיבלו את ההודעה. השימוש בשיטת שגר ושכח, האהובה כל כך על יורי טילים למיניהם לא תעבוד על כתבים.

thumb-up-icon-thumb33635451כללים לפולו-אפ מוצלח:

  1. לכו על הגבול הדק בין וידוא לנודניקיות. ככל שההודעה בעלת ערך חדשותי גבוה יותר, ניתן להציק יותר. אם אתם עוסקים בתחומי לייפסטייל או כל דבר אחר שיכול לחכות, תרגיעו.
  2. לו"ז תקשורת: לא יעשה פולו-אפ לאחר מועד סגירת הגיליון/התוכנית: טלפון לכתב מוסף עסקים ב- 18:00 יוביל לטריקת טלפון נזעמת. טלפון לתחקירניות של ניב רסקין ב- 07:00 יתפוס אותן בלחץ היסטרי באמצע הקלטה, ולא יוביל לאייטם. איך יודעים את הלו"ז? פשוט- שואלים את הכתבים מתי ואיך נוח להם לקבל את ההודעות. זה תמיד עוזר.
  3. מתקשרים לכולם: הכינו לעצמכם מראש רשימת כתבים. עיברו אחד אחד וודאו שהם קיבלו.
  4. ביפרים וSMS: אם יש לכתב ביפר כדאי לשלוח הודעה הכוללת את הכותרת עם המילים "הודעה במייל" ופרטי הקשר. גם SMS לא יזיק. אם זאת חובה לזכור את הכלל: לא יותר משני מסכים- לא בSMS ולא בביפר, ואם אפשר מסך אחד, עדיף.