יחסי ציבור או עבודה בעיניים? רן ליאור לא מרוצה מבנק ישראל

הקומוניקט של בנק ישראל הרס לרן ליאור את חג השבועות. מעשה בקישקוש יחצני

מספר ימים לפני חג השבועות בנק ישראל שיבש לי את התוכניות. בשעות הצהריים המוקדמות הודיעו בבנק כי בישראל יש "תעסוקה מלאה". למעשה, כ-5.8% מובטלים בלבד שזה מהווה סוג של "אבטלה טבעית". לפי הודעת הבנק שהועתקה במלואה בעיתונים במסווה של כתבה, מהשיעור הזה כבר כמעט בלתי אפשרי לרדת. מייד החלטתי לבטל את כל התכנונים שהיו לי לאותו יום שמשי. 

 

ניגשתי לבוידעם במטרה למצוא את תוף המרים שלי ולצאת במחולות במרכז העיר. הרי מה זה כבר 5.8% בין חברים? "תעסוקה מלאה" זו סיבה למסיבה.

יחסי הציבור של בנק ישראל נתנו את ההוראה לפתוח בחגיגות וחלק מהעיתונים כבר עמדו בתור לבר, אחרי שברכו כמובן את חתן השמחה. אז למה לעזאזל הבורסה ירדה באותו יום? המשקיעים האלה לא יודעים לפרגן? ככה בין נכבה לנכסה, ניצחנו את האבטלה והם מושכים את הכסף? משהו פה לא מסתדר.

כרגיל במקרים כאלה צריך לבדוק את האותיות הקטנות. כך מגלים ש"מובטל" הוא מי שחיפש עבודה במשך שעה לפחות בארבעת השבועות האחרונים ולא מצא. בישראל, כך מתברר, לא כולם מחפשים עבודה. הרבה אנשים כבר התייאשו מזה. לפי מכון טאוב, בשנת 2008 לא פחות מ-18.8% מהגברים בגילאי 35-54 בישראל לא עבדו. זהו שיעור הלא-מועסקים הגבוה ביותר באותה שנה בקרב מדינות הOECD-, כמעט פי שניים מממוצע המדינות הללו. שיעור האבטלה, אז כמו היום, היה נמוך להפליא: 7.7%, מתחת לממוצע ה-OECD. המשמעות: יש לא מעט אירופאים שלא עובדים, אבל מחפשים עבודה. כאן כבר התייאשו, אבל את המיואשים לא סופרים. כולם מרוצים: האירופאים מחפשים מקומות עבודה ואנחנו מרוויחים נתונים יפים.

בבנק ישראל, אגב, יודעים את החומר מצוין. הם לא טרחו להדפיס את האותיות הקטנות הללו. ההיגיון: הכתבים המסקרים אותם אמורים להבין בכלכלה, הם אמורים לדעת את החומר בעל-פה. אבל לכל כתב, יש עורך שלא בהכרח למד כלכלה. כך הצליחו בבנק להפוך את החיסרון ליתרון בשבילם. הטריק הזה עובד בכל תחום. הפעם הוא שרת את הבנק, מחר את משרד החינוך ומחרתיים את סלון כלות מזל בבקעת אונו.

אז יהיה מי שיאשים את החרדים ויהיה מי שיאשים את הערבים. זו האשמה בעייתית בפני עצמה שכן קצבאות הביטוח הלאומי מגיעות במקרים רבים לפי מפתח הכנסה ולא לפי אמונה. ובכל זאת כשחופרים בנתונים של מכון טאוב מ-2008 מגלים שכמעט 15% מהגברים היהודים הלא חרדים אינם עובדים, רבע יותר מממוצע ה-OECD. בקרב נשים הנתונים שלנו דווקא טובים בהרבה ממדינות אירופה.

המבחנים הבינלאומיים במדעים ובמתמטיקה שמראים כל שנה כיצד תלמידי ישראל שוב התברגו למקום ה-41 מסבירים לא רע איך זה שבמדינה שמבוססת לא מעט על היי-טק, יש לא מעט אנשים שנותרו מאחור. כל כך מאחור שאפילו כבר לא סופרים אותם כשמדברים על "תעסוקה מלאה". אם בהישגי המתמטיקה שלנו אנחנו נלחמים ראש בראש מול קירגיסטן, למה שבתעסוקה ננסה בכלל להשתוות לאיחוד האירופי? לא גם אם החדשות האחרונות מתחום החינוך והרפורמה שנחתמה עם המורים יישאו תוצאות, זה לא יפתור נתון אחר שמספק לא מעט חשש: בעוד 29 שנים, מגלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 14% בלבד מהתלמידים ילמדו בכיתה א' בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים, בעוד ש-78% ילמדו במסלול החרדי והערבי. המדינה בעצמה נתנה פטור מלימודי מתמטיקה ואנגלית למוסדות החינוך החרדיים. כשזה המצב אז מה הפלא שהבורסה מסרבת ליישר קו עם העיתונים ולהתפעל מנתוני בנק ישראל?

תוף המרים, בכל אופן, נשאר בינתיים בבוידעם.

רן ליאור הוא סטודנט ועורך בעיתון ישראל היום. בעבר שימש ככתב החינוך של ערוץ 10 ודובר השרה לימור לבנת. וחוצמזה הוא הלך את שביל ישראל. בשביל מה?!