פוליטיקאי- עדיף שלא תצייץ: שתי הערות על קובי בראיינט ורדיפת אמבולנסים

זה ברור לי לגמרי איך הלכה הישיבה הקצרה בלשכה של הפוליטיקאי התורן לפני הציוץ על קובי בראיינט. “שמע השר, יש איזה כדורסלן, בוא נוציא עליו ציוץ”. “מי זה?” הוא בטח הגיב “אחד קובי בראיינט. לא חשוב. נצא צעירים, מגניבים, מחוברים, ועדיף עכשיו, כי תכף כולם משיגים אותנו”.

“טוב נו, מה זה כבר יכול להזיק”

אז זהו, שלא מעט. כי אם הרעיון זה להיות מחוברים, אבל גם קצת קלילים, רגישים אבל קצת מודעים לעולם, הציוץ על בראיינט הראה בדיוק להיפך. במדינה בה באותו היום מתאבדת אשת צוות רביעית בבית חולים בדרום, עם מגפה מסתורית שמגיעה לארץ, יו”ר קואליציה לשעבר וח”כ בהווה שמוגש נגדו כתב אישום על כמעט מיליון ש”ח של שוחד, ציוץ על מותו הטראגי של בראיינט מראה לא על חיבור, אלא דווקא על ניתוק.

זה מראה על ניתוק, כי לכל הסוגיות האחרות לא מקדישים דקה. זה מראה על ניתוק כי דווקא למי שאיכפת מבראיינט זצ”ל, איכפת לו גם מהסוגיות האחרות ולמי שלא, לא. וזה מראה על ניתוק מכיוון שלצייץ כל כך מוקדם עלול להביא לטעויות קשות, כמו ראש מדינה שמבכה את מותן של ארבע בנותיו באירוע הקשה, בשעה שרק אחת מהן נהרגה.

ויותר מהכל, זה מראה שאתה נגרר, רודף אחרי האמבולנסים של סדר היום הציבורי ולא יוצר את החדשות בעצמך. אתה יוצא לא מעניין, ורודף פירסום בבת אחת, שזה באמת קצת שילוב קטלני.

כי יש דרך טובה יותר, עדינה יותר לעשות את הדברים. ואולי כדאי ללמוד מ- The Athletic שאת הכותרת שלהם הבוקר הקדישו דווקא לפרח שלא הספיק לפרוח, ולטרגדיה הקשה והעצובה של המשפחה האמריקאית הזו.

נוחי בשלום גיגי בראיינט

הפוסט המקורי עלה בעמוד הפייסבוק שלי

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.